משמורת משותפת הידועה כיום גם בתור "אחריות הורית משותפת", הינה פתרון שבמסגרתו לשני בני הזוג שהתגרשו, ניתנת אפשרות להישאר מעורבים באופן פעיל בחיי ילדיהם המשותפים, במידה שווה. בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של שינוי פסיקתי בכל הנוגע למעמדם של האבות הגרושים במדינת ישראל, כאשר מגמה זו באה לידי ביטוי בין היתר בשינויים הקשורים בחובות ובזכויות של אבות בהקשר לגידול הילדים שלהם.
על בסיס תמורות אלו , כיום מתאפשר במקרים מסוימים, מתן משמורת משותפת ללא הסכמת האם. זהו הנושא בו נדון בהרחבה במסגרת המאמר הבא.
שלילת משמורת משותפת מהאב – לא עניין של מה בכך בימינו
כיום, ישנה מודעות הולכת וגוברת במערכת המשפט בישראל לתפקידו המשמעותי של כל הורה בחיי ילדיו. לכן במרבית המקרים, פקידות הסעד שמייעצות לבתי המשפט לענייני משפחה בנושא קביעת משמורת על הילדים, לא יתמכו בקלות בשלילת משמורת משותפת מאביהם של הילדים.
ברובם המוחלט של המקרים, ברור מאוד כי טובת הילדים מצדיקה מתן משמורת משותפת, ולכן ככל שהאם אינה מסכימה לחתום על הסכם משמורת משותפת, היא תידרש להצדיק את התנגדותה באמצעים ראייתיים שיוצגו בבית המשפט.
מהם הטעמים לאפשר משמורת משותפת ללא הסכמת האם?
ההלכה הפסוקה במערכת המשפט האזרחית בישראל בשנים החולפות, מעידה על כך שהמודל של אחריות הורית משותפת, הופך פופולרי יות ויותר. מחקרים רבים הוכיחו לא זה מכבר את חשיבותה של מעורבות מצד שני ההורים בחייהם של ילדיהם לאחר הגירושין. אין עוררין על כך שכאשר גם האב וגם האם נוכחים בצורה שוויונית ואקטיבית בחיי הילדים, התפתחותם השכלית, הרגשית והגופנית של הילדים טובה יותר, וכן רווחתם הכללית.
בין הטעמים שמצדיקים מתן משמורת משותפת לשני ההורים גם ללא הסכמתה של האם לכך, ניתן למנות גם את תחושת הביטחון, יכולת ההסתגלות והתפקוד הרגשי, החברתי והלימודי המשופר, שילדים נהנים מהם במקרה של מעורבות שווה מצד שני הוריהם בגידולם. מסיבות אלו, שואפת מערכת המשפט בישראל לאפשר במקרים רבים משמורת משותפת גם ללא הסכמת האם, וזאת מתוך ראיית טובת הילדים.
מדוע מערכת המשפט בארץ לא ממהרת לאשר משמורת בלעדית כיום?
מחקרים רבים מעידים על כך שכאשר אם נהנית ממשמורת בלעדית על ילדיה, היא בעצם מרוויחה גם יכולת להשפיע יותר על דעותיהם של ילדיה, וכפועל יוצא – היחסים בין הילדים לבין אביהם, עלולים להיפגע עד לרמה של יצירת נתק ממשי. אי לכך בתי המשפט בארץ, אינם ששים לאשר כיום משמורת מלאה לאם, אלא נוהגים לבחון דרכים שיאפשרו הסדר של משמורת משותפת שייטיב גם עם הילדים וגם עם אביהם.
הדרכים להתמודדות עם התנגדות עיקשת של האם למתן משמורת משותפת?
כאשר האם אינה מוכנה לשתף פעולה עם משמורת משותפת בשום פנים ואופן, מבלי להציג אף הצדקה ראייתית לכך בבית המשפט שמטפל בתביעת המשמורת, רשאי בית המשפט להוציא פסק דין של מתן משמורת משותפת ללא הסכמת האם.
במצב כזה, על מנת למנוע חיכוכים עתידיים ביישום הסכם המשמורת המשותפת, מומלץ לאב השואף לשמור על קשר רציף ובריא עם ילדיו, להסתייע בעורך דין גירושין המתמחה בדיני משפחה בעת הטיפול בתביעת המשמורת המשותפת.
מתי יכריע בתי המשפט לענייני משפחה לטובת המשמורת המשותפת ללא הסכמת האם?
במקרים שבהם גם לאם וגם לאב מסוגלות הורית תקינה, רמת תפקוד סבירה בתור הורים, ויכולת שווה לעמידה בהתחייבויות שלהם כלפי ילדיהם, בתי הדין לענייני משפחה במדינת ישראל נוהגים להכריע לטובת הסכם משמורת משותפת. זאת גם כאשר האם האם מסתייגת מפתרון זה באופן בוטה.
במרבית המקרים, מערכת המשפט אינה רואה צידוק לנישול של האב מזכויותיו בקשר עם ילדיו, למעט מצבים שבהם הוצגו הוכחות חותכות להעדר מסוגלות הורית מצד האב. למשל, היסטוריה של אלימות משפחתית, מעורבות בעבירות פליליות, הפרעות נפשיות ו / או בעיות רפואיות קשות שאינן מאפשרות לאב לגדל את ילדיו כנדרש.
האם ניתן לעבור ממשמורת מלאה למשמורת משותפת ללא הסכמת האם?
חשוב לדעת שבכל הנוגע למשמורת – החלטות שנתקבלו הן הפיכות ותמיד ניתנות לשינוי. היינו, ניתן בהוראת בית המשפט, לשנות את זמני השהות של הילדים בחזקתו של כל אחד מן ההורים, ולדרוש קבלת משמורת משותפת בכל שלב. בהקשרנו, קיימים תיקי גירושין בארץ שבהם לאם ניתנה משמורת בלעדית על הילדים, על פי אופי הפסיקה בתקופה שבה תביעת המשמורת נדונה בבית המשפט לענייני משפחה.
אולם כיום, בהתחשב בשינוי הפסיקתי המתהווה והולך בסוגיות המשמורת, אבות רבים רוצים לפתוח את הנושא לדיון מחודש. על מנת לבחון את האפשרות הזו, נדרש אבי הילדים להגיש תביעת משמורת (זאת לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוכים) ובמסגרתה להוכיח לבית הדין לענייני משפחה כי מתן המשמורת המשותפת תטיב עם הילדים.
לשם כך נוהגים בתי הדין בישראל לערב את גם הילדים בהחלטה, ולבקש את חוות דעתם בנושא. בנוסף נבדקת גם המסוגלות של האב להתמודד עם הסדרי הראייה המורחבים, בהינתן שעות העבודה שלו. רק במידה ומתגבשת המסקנה כי הילדים אכן חפצים במפגשים רבים יותר עם אביהם וכי ביכולתו לעמוד בהתחייבות ההורית המורחבת שהוא מבקש ליטול על עצמו – יוכל האב לגשת לתהליך של שינוי הסכם משמורת מול בית המשפט לענייני משפחה.
המידע המוצג במאמר זה אינו בחזקת תוכן משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום פנים ואופן. כל הפרטים שהובאו במסגרת זו מובאים להשכלה כללית בלבד ואינם בגדר תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושין. היה ודרושה הכוונה משפטית בנושאי גירושין או סכסוכי משפחה, מומלץ לפנות ללא דיחוי להתייעצות אישית עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה ותיקי גירושין.
