איזון משאבים

איזון משאבים הוא שם להליך משפטי המתבצע במקרים רבים כחלק מהליכי גירושין במדינת ישראל. מטרתו של איזון משאבים היא לאפשר חלוקה מאוזנת ושווה של מכלול הנכסים שצברו בני הזוג המתגרשים, החל מהמועד שבו התחתנו ועד המועד בו הנישואין הותרו. הליך איזון המשאבים מתבצע לרוב בבית המשפט לענייני משפחה, בהינתן ובני הזוג שמתגרשים לא חתמו מראש על הסכם ממון שנועד להסדיר את חלוקת הנכסים והרכוש ביניהם במקרה של פרידה.

כאשר מתבצע איזון משאבים, קיימים מסלולים שונים של איזון בהם חלוקת הרכוש בגירושין ניתנת לביצוע. בסקירה זו נסביר איך מתבצע איזון משאבים בגירושין בפן המעשי, מהם המסלולים השונים לאיזון משאבים, אילו תועלות גלומות באיזון משאבים במסלולים השונים, ומהי הדרך הטובה ביותר לאיזון משאבים בפועל. חשוב לקרוא ולהכיר.

מה זה איזון משאבים בגירושין

איזון משאבים בגירושין הינו הסדר שנועד לקבוע כיצד תתבצע חלוקת הרכוש בין הבעל לאישה המתגרשים. בהתאם להוראות הקבועות בחוק יחסי ממון, כאשר לא קיים הסדר מוסכם מראש שנקבע בין הצדדים המתגרשים (קרי, הסכם ממון), הרכוש יתחלק בין הצדדים בגירושין באופן שוויוני.

איזון משאבים בגירושין – כיצד הוא מתבצע הלכה למעשה?

איזון משאבים בהליכי גירושין מתחיל לפני הכל בביצוע תחשיב להערכת השווי הכולל של הנכסים שנצברו לאורך החיים המשותפים של הזוג. הערכת השווי הנ"ל מתבצעת בדרך כלל בידי גורם מקצועי שנקרא אקטואר גירושין. באופן עקרוני, באיזון משאבים בגירושין, לרוב הצד שעלה בידו לצבור נכסים רבים יותר בזמן הנישואין, יהיה גם זה שידרש לשלם לבן הזוג השני את ההפרש, בכדי שחלוקת הרכוש תהיה הוגנת ומאוזנת (בין אם בחלוקה כספית או כשווה ערך לכסף).

מסלולים שונים לאיזון משאבים

לאחר שנשלם השלב בו מוערך שוויים הכולל של כל הנכסים שנצברו בין בני הזוג המתגרשים, לבית המשפט שמטפל בתביעת הגירושים, ישנה הסמכות לקבוע באיזה מועד יבוצע איזון המשאבים.

המועדים שנהוג לבצע בהם את הליך איזון המשאבים נחשבים כמסלולים שונים לאיזון משאבים והם כדלקמן:

1. איזון משאבים במסלול דחוי – במסלול זה תבוצע חלוקת הרכוש בגירושין במועד גמילת הזכויות.
2. איזון משאבים במסלול מיידי (מהוון) – במסלול זה מתבצע איזון משאבים על ידי הנזלת הנכסים (פעולה שנקראת 'היוון') וחיוב בן הזוג שהנכסים העודפים שייכים לו, בתשלום של סכום חד פעמי במועד חלוקת הנכסים בין הצדדים (בהתאם לחישוב שביצע אקטואר הגירושים).
3. חיוב של בן הזוג בעל הרכוש העודף בתשלומים החל ממועד חלוקת הרכוש.

המסלול המקובל לאיזון משאבים בעבר

בעבר הלא מאוד רחוק, הפסיקה המקובלת בתביעות הנוגעות לחלוקת נכסים בגירושין, העידה על קיומה של מגמה שלפיה בתי המשפט נתנו עדיפות לאיזון משאבים במסלול הדחוי. כלומר, במסלול שמאפשר לבצע חלוקה של הרכוש בין בני הזוג רק במועד בו הזכויות ברכוש הבשילו. פירוש הדבר הוא שכל הנכסים הופכים לנזילים וניתנים למימוש, ללא צורך בביצוע היוון שנכפה על אחד מן הצדדים בגירושים. במסלול איזון המשאבים הנ"ל, מקובל היה לבצע היוון של נכסים רק בהסכמה משותפת של בני הזוג וללא כפייה.

במקביל, הגדרת מועד מוקדם מכך למימוש הזכויות של התובע ברכוש, שמורה הייתה רק למקרים חריגים בהם ראו הערכאות השופטות בתיק הגירושין צידוק מיוחד לכך. גם אז בדרך כלל נחוצה היתה הסכמה של שני הצדדים להסדר כזה, מלבד במקרים אשר בהם הנתבע נתברך בנכסים רבים בעוד שבן זוגו לשעבר נקלע למצוקה כלכלית קשה או לקשיים לכלכל את עצמו.

התועלות הגלומות באיזון משאבים במסלול המיידי

באיזון משאבים במסלול המיידי אשר כרוך בהיוון של נכסים, ישנו יתרון בולט הטמון בעובדה שכך ניתן לבצע הפרדה של הרכוש בגירושין באופן מיידי, וכפועל יוצא, בני הזוג יכולים ללכת איש איש לדרכו במועד מוקדם יותר ועם פחות עיכובים הנוגעים לענייני רכוש שכובלים אותם יחדיו.

יתר על כן, באיזון משאבים המתבצע במסלול המיידי, הצדדים חוסכים מעצם גם את הצורך בהתדיינות משפטית נוספת הנוגעת לאופן המימוש של חלוקת הרכוש במסלולי איזון המשאבים האלטרנטיביים. כלומר באיזון משאבים במסלול הזה, שני הצדדים מרוויחים מידה גדולה יותר של ודאות כלכלית, היות וחלוקת הרכוש מיושמת באופן מיידי לאחר קבלת הכרעת הדין של בית המשפט.

מתי תינתן קדימות לאיזון משאבים מיידי?

במקרים הבאים יכולה להינתן עדיפות לאיזון משאבים מיידי, גם כאשר הזכויות ברכוש טרם הונזלו:

• כאשר ישנו פער שאינו משמעותי בין הזכויות של בני הזוג ברכוש, וחיובו של בן הזוג בעל הזכויות העודפות בסכום כספי חד פעמי, איננו צפוי להעיק עליו פיננסית.
• כאשר ניכר שחיוב בסכום חד פעמי במסלול המיידי לא יגרום למשלם הפסד כספי בנוסף על זה שכרוך במסלול איזון המשאבים הנדחה.
• כאשר החיוב באיזון המשאבים המיידי נראה כדרך המעשית היחידה של התובע למימוש זכויותיו ברכוש בצורה מאוזנת.
• כאשר מסתמן שאחד הצדדים מתעקש על הבחירה במסלול הדחוי אף שאין בכך צידוק כלכלי, אלא מתוך שיקולים של נקמה או כאמצעי להפעלת לחץ על בן הזוג, שיאלצו לבצע ויתורים פיננסיים במהלך החתימה על חזוה הגירושים.
• כאשר ברור שאחד הצדדים דורש לבצע איזון משאבים במסלול דחוי כאמצעי להשת עיכוב בהליך הגירושין.
• כשישנם פערי גיל גדולים בין בני הזוג, אשר בעקבותיהם קיימת סבירות גבוהה לאפשרות שאחד מן הצדדים יוכל ליהנות מפירות היציאה לגמלאות של בן זוגו לשעבר, בעוד שהשני, מפאת גילו לא יוכל לעשות כן.

בדוגמאות שהצגנו לעיל, הובאו מגוון תרחישים אשר בהם נראה לכאורה שהבחירה באיזון המשאבים במסלול המהוון (המיידי), מאפשרת עשיית צדק מאוזן יותר עם שני הצדדים בגירושין. יחד עם זאת, חשוב לסייג ולומר שלמרות האמור לעיל, בידיו של כל שופט נתונה הסמכות לבחור בשיטת איזון המשאבים הראויה בעיניו בהתאם לנסיבות הספציפיות בכל תיק גירושין לגופו.

הדרך הטובה ביותר לאיזון משאבים בגירושין על פי הפסיקה התקדימית

כאמור, עד לא מזמן, בתי המשפט במדינת ישראל נהגו לבצע אך ורק איזון משאבים נדחה במועד גמילת הזכויות, בכפוף לסעיף 6 ג' בחוק יחסי ממון. זאת כאשר איזון המשאבים המיידי הסתמן בתור פתרון שמיועד למקרים יוצאי דופן בלבד. עם זאת, על פי גזר דין תקדימי שנתקבל בעת האחרונה, נקבע שאין זה נכון לגזור מהוראותיו של חוק יחסי הממון את הצורך ביישומו של מסלול ספציפי לאיזון משאבים (המסלול הנדחה), אלא ראוי לבחור בדרך המתאימה לאיזון משאבים עבור כל מקרה בנפרד, בהתאם לנסיבותיו.

לסיכום

במסגרת סקירה זו דנו בנושא של איזון משאבים בגירושין ובמסלולים השונים שבהם תהליך זה מתבצע. כאמור, קיימים שינויים בפסיקה בשנים האחרונות, שמעידים על קיומה של מגמה במערכת המשפט, שמעודדת הפעלה של שיקול דעת לגבי הבחירה במסלול לאיזון משאבים בכל תיק גירושין על פי נסיבותיו הספציפיות. זאת מתוך ההבנה שלא קיימת בהכרח דרך אחת ויחידה לביצוע איזון משאבים בגירושין, אלא קיימות נסיבות אישיות ופיננסיות שונות שמן הראוי להתחשב בהן בכל מקרה לגופו.

המידע המוצג במאמר זה אינו בחזקת תוכן משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום פנים ואופן. כל הפרטים שהובאו במסגרת זו מובאים להשכלה כללית בלבד ואינם בגדר תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושין. היה ודרושה הכוונה משפטית בנושאי גירושין או סכסוכי משפחה, מומלץ לפנות ללא דיחוי להתייעצות אישית עם עו"ד  המתמחה בדיני משפחה ותיקי גירושין.