קביעת המוסד החינוכי לילדים לאחר גירושין
אחת הסוגיות היותר בעייתיות שעלולות להתעורר בהליך גירושין, הינה קביעת המוסד החינוכי לילדים לאחר גירושין. לכאורה, מדובר בסוגיה שולית שאין צורך להקדיש לה תשומת לב
חלק בלתי מבוטל מהקשיים והמחלוקות המתעוררים במסגרת הליכי גירושין, נוגע למעורבות ילדים בגירושין. נושאים כדוגמת הסכמי משמורת, זמני שהות, תשלום המזונות עבור הילדים, וזכויותיו של כל אחד מן ההורים מול הילדים, מאז ומעולם גרמו לסכסוכי גירושין רבים להסלים.
אין זה מקרי כמובן, שזוגות המצויים בעיצומו של הליך גירושין חשים מעורבות רגשית רבה מאוד בהקשר לקבלת ההחלטות שצפויות להשפיע באופן ישיר על עתידם של ילדיהם. חרף העובדה שבחלק הארי של המקרים, שני ההורים חולקים באינטרס משותף שהוא הדאגה לטובת הילדים, תמיד ישנו גם החשש ההדדי שאחד הצדדים יחתור לשלילת זכויותיו של השני בילדים המשותפים וינסה אף להדירו כליל מחייהם.
בסקירה זו נדון בסוגיה הרגישה של מעורבות הילדים בגירושין, בנושאי המחלוקת המרכזיים שסכסוכים הנוגעים להחזקת הילדים נסובים סביבם, ובדרכים בהן ניתן להגיע להבנות שישרתו את כל המעורבים בנושאים הללו.
עם נושאי המחלוקת המרכזיים שסכסוכים הנוגעים להחזקת הילדים נסובים סביבם, ניתן למנות את הסוגיות השכיחות להלן:
נושא המשמורת על הילדים – זהו נושא שבאופן טבעי ומובן הופך כמעט בכל הליך גירושין לסלע מחלוקת מרכזי. אם פעם נהוג היה להעניק בצורה אוטומטית כמעט משמורת בלעדית לאם, הרי שבעשור האחרון קיימת מגמה שבמסגרתה בתי המשפט למשפחה בישראל, נוטים גם לאפשר הסכמי משמורת משותפת בין בני זוג גרושים שילדיהם בני 6 ומטה.
ההחלטה על מתן משמורת משותפת להורים משפיעה על שני היבטים חשובים בקשר שבין הורי הילדים לילדים עצמם:
מקום המגורים של הילדים – לא אחת אי הסמכה בנושא מקום מגוריהם של הילדים, מתעוררת בהליכי גירושין. הדבר קורה אף יותר כשהאם המשמורנית חפצה בהעתקת מקום מגוריה לאזור מרוחק. באם בני הזוג המתגרשים גם מצליחים להגיע להסכמות בנושא הזה, המחלוקת יכולה להגיע לפתחו של בית המשפט.
הסדרי הראייה – כאשר אחד ההורים מקבל משמורת מלאה על הילדים יש צורך להסדיר את זמני השהות של הילדים אצל ההורה השני, היינו, לקבוע את הסדרי הראייה. גם זה כמובן, פותח פתח לסכסוכים עקובי דמעות. לכן לא אחת קובע בית המשפט הסדר ראייה גם מבלי שתשרור הסכמה בין ההורים בנושא.
כאשר זוג נמצא בהליכי גירושין שבו מעורבים ילדים משותפים, הערכאה המשפטית שמטפלת בתיק הגירושין שלו קובעת את סכום דמי המזונות שישולמו להורה המשמורן בגין החזקת הילדים. לרוב, מדובר באם. במצב זה בית המשפט קובע לרוב סכום מזונות כנזגרת של הכנסות האב לעומת הכנסות האם.
יצויין בהקשר זה ששיעור המזונות לילדים שנקבעים בהליך המשפטי, איננו מוסדר רשמית באף חוק, אלא נגזר מן המצב הסוציואקונומי שבו הילדים הורגלו לפני שהוריהם התגרשו. שאיפת המחוקק לעניין זה היא לאפשר לילדים להמשיך לקיים רמת חיים דומה למה שהורגלו בו לפני הגירושים של ההורים שלהם.
לכן מזונות ילדים מושלמים להורה המשמורן עד שהילדים מגיעים לגיל 18. יחד עם זאת, גם לילדים שמשרתים בשירות צבאי או שירות לאומי יש זכאות לקבל מזונות מאביהם, אך בסכום פחות ממה שמשולם בעבור ילדים קטינים.
עיקרון "טובת הילד" הינו מונח משפטי מקיף ויחסית מעורפל. לכן אכיפתו מורכבת בפני עצמה. כאשר ישנה מעורבות ילדים בגירושין, מצופה שההורים יחתרו להגיע להסכמה ביניהם באשר לטיפול בילדים וגידולם עם תום ההליכים, כדי שהילדים לא יפגעו מן הגירושין.
אולם למרבה הצער, ישנם לא מעט מצבים אשר בהם ההורים לא מצליחים להגיע להסכמה בשום נושא שנוגע לאחריות ההורית שלהם כלפי ילדיהם, ובכך פוגעים ביקר להם מכל. על זה נאמר "הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות". במקרים כאלו בית הדין לענייני משפחה עשוי למנות גורם אובייקטיבי חיצוני, שיהיה אחראי לקבוע כיצד ראוי לפעול כדי שצרכי הילדים יקבלו התייחסות ראויה על ידי ההורים בהמשך להליך הגירושין.
קיימים מקרים לא מעטים שבהם בית המשפט לענייני משפחה עשוי לבקש לשמוע את דעותיהם והעדפותיהם של ילדים המעורבים בהליכים גירושין. הבחירה האם נכון בכלל לערב ילדים במחלוקת המשפטית ובאיזו מידה, כפופה לשיקול הדעת של הערכאה המשפטית הדנה בתיק הגירושין.
בית המשפט איננו חייב להכריע בסוגיות הנוגעות למעורבות ילדים בגירושין, על פי רצון הילדים, כפי שהוא משתמע מדבריהם. אולם למרות האמור לעיל בכל זאת ישנם מקרים רבים, שבהם ההעדפות של הילדים כפי שהן משתקפות מעדותם בבית המשפט, כן מהוות בסיס שעליו נסמכת החלטת בית המשפט בעניינים שנוגעים להמשך הקשר שלהם עם הוריהם לאחר הגירושין.
עם זאת, לא אחת מתעורר חשד לכך שהילדים עלולים להיות מושפעים מדבריו של אחד מן ההורים או מלחצים שונים שמי מההורים הפעילו עליהם בכדי להשיג את מבוקשם. במצב כזה אם ניכר שדבריו של הילד אינם בהכרח משקפים את רצונו האמיתי, עשוי בית המשפט שלא לתת משקל לעדותו.
כשההורה המשמורן של ילדים המעורבים בהליך גירושין, מחליט שברצונו להגר לחו"ל ולקחת עימו את הילדים, להורה השני יש זכות לגיטימית להתנגד לכך ואף לפעול במטרה למנוע את הגירת ילדיו. במצבים מהסוג הזה של מעורבות ילדים בגירושין עם מחלוקת סביב הגירה למדינה זרה, לעתים מאפשר בית המשפט לילדים לבטא את רצונותיהם בבית המשפט.
כשההורה בעל המשמורת רוצה להגר לחו"ל עם הילדים ואינו זוכה לתמיכתו של ההורה השני, בתי המשפט לא תמיד מאשרים זאת.
התייעצות עם עורך דין גירושין היא חיונית בכל הליך גירושין ואדרבא במקרים של מעורבות ילדים בגירושין. הסיוע המשפטי שניתן לקבל מעו"ד מנוסה, תורם לשמירה על האינטרסים של הילדים בהליך ולמזעור הפגיעה שלהם מהטלטלות הכרוכות בו. עו"ד גירושין שמתמחה בתחום של דיני משפחה, יודע מטבע הדברים כיצד ראוי לפעול כדי להגן על טובתם של הילדים המעורבים בתיק הגירושין ואיך להתקדם מבלי לפגוע בזכויותיהם.
המידע המוצג במאמר זה אינו בחזקת תוכן משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום פנים ואופן. כל הפרטים שהובאו במסגרת זו מובאים להשכלה כללית בלבד ואינם בגדר תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושין. היה ודרושה הכוונה משפטית בנושאי גירושין או סכסוכי משפחה, מומלץ לפנות ללא דיחוי להתייעצות אישית עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה ותיקי גירושין.
אחת הסוגיות היותר בעייתיות שעלולות להתעורר בהליך גירושין, הינה קביעת המוסד החינוכי לילדים לאחר גירושין. לכאורה, מדובר בסוגיה שולית שאין צורך להקדיש לה תשומת לב
כאשר דנים בסוגיה של שיתוף הילדים בהליך הגירושין, למעשה מדובר בשיתוף הילדים בשני מובנים: הראשון מתייחס לשיתוף הילדים בפן המשפחתי, של הצגת בשורת הגירושין הצפויים
כאשר בני זוג נקלעים להליך גירושין, הדבר מוביל במקרים רבים לעימות חזיתי בין הצדדים, כשסלע המחלוקת העיקרי הוא לרוב נושא המשמורת על הילדים המשותפים. למרות