גירושין בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה – ההבדלים
הליכי גירושין בין בני זוג יהודיים בישראל, ניתנים ככלל, לטיפול באחת מ – 2 מערכות משפט: גירושין בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה –
בית הדין הרבני או הרבנות, הינו הסמכות השיפוטית המקבילה למערכת המשפט לענייני משפחה בכל מה שנוגע לטיפול בתביעות גירושין בישראל. מערכת המשפט הרבנית, נשענת על הדין העברי בכל הנוגע להלכות נישואין, גירושים וסכסוכים משפחתיים.
כאן טמון ההבדל העיקרי בין בית דין רבני לבין בית דין לענייני משפחה, בהקשר לתביעות גירושין. בסקירה להלן נדון בסמכויות הנתונות בידיו של בית הדין הרבני בהליכי גירושין, נסביר אילו סמכויות משותפות לבתי הדין למשפחה ובית הדין הרבני, ונפרט באיזה אופן אפשרי לקבל סיוע משפטי בהליכי גירושין שמתנהלים מול בית הדין הרבני.
מדינת ישראל מגדירה את עצמה הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית. אי לכך, משקל רב ניתן לדין תורה בהקשר לניהולו של התא המשפחתי. זוהי הסיבה לכך שתיקי גירושין בארץ, מטופלים גם במערכת המשפט האזרחית וגם במערכת המשפט הדתיתף החולקות סמכויות שיפוט מקבילות ביניהן.
חרף העובדה שכל אחת מן הערכאות המשפטיות האלו מחזיקה בסמכויות בלעדיות לה בהקשר לתביעות הקשורות בנישואין, בגירושין ובסכסוכים במשפחה, חשוב לדעת כי בית הדין הרבני ובית הדין לענייני משפחה חולקים כאמור, סמכות חופפת מבחינה משפטית.
ההבדל העיקרי והמורגש ביותר בין בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, נוגע לעובדה שבהכרעותיו, בית הדין הרבני נסמך על חוקי הדין העברי שמקורו בתורה. כלומר, העקרונות המנחים את מערכת המשפט הדתית הם דתיים ומסורתיים יותר. בנוסף לכך, השופטים בבית הדין הרבני שנקראים "דיינים", מצופים לגלות מעורבות אקטיבית בתיקי הגירושין שהם מנהלים.
היינו, חלה עליהם החובה העקרונית לפעול לחקר האמת. זה אומר שבמצב שבו בני זוג אינם מתגרשים בהסכמה הדדית ואחר מהם מתנגד למתן הגט, עלולה תביעת גירושין המנוהלת מול בית הדין הרבני להתארך ולהסתבך. זאת להבדיל מתביעות גירושין שמתנהלות מול בית הדין לענייני משפחה, שבהן השופטים מנועים ברמת העקרון מפעולה אקטיבית לחשיפתן של ראיות שאותן הצדדים המעורבים בתביעה נמנעו מלהציג בצורה יזומה.
יתר על כן, סופיות הדיון היא עקרון בעל חשיבות מכרעת במשפט האזרחי, ולכן בבית הדין לענייני משפחה ההליך המשפטי כולל שלב מוגדר שמיועד להצגת ראיות ולגילוי מסמכים שיש להם רלוונטיות לתביעת הגירושין. שלב זה תחום בזמן במערכת המשפט האזרחית, וזאת בשונה מבית הדין הרבני.
בידי בית הדין הרבני נתונה הסמכות להכריע בתיקי גירושין ובתיקי גיור. כלומר בהליכי גירושין בין זוגות יהודיים בישראל, רק לבית הדין הרבני יש סמכות להעניק גט רשמי. זאת לעומת נושאים שונים הכרוכים בתביעות גירושין, כולל נושא המשמורת, הסדרי הראייה מול הילדים, וכן חלוקת הרכוש בגירושין – שם חולק בית הדין הרבני בסמכות חופפת לסמכויותיו של בית הדין לענייני משפחה.
כפל סמכויות זה, הוביל להופעתה של תופעה חריגה למדי בנוף הישראלי, הידועה כ"מירוץ הסמכויות בגירושין", כפי שנפרט בהמשך.
בתחום המשפטי, המונח "מירוץ סמכויות" נועד לתאר מצב שבו קיים קונפליקט שיכול להתנהל ברמה המשפטית מול אחת משתי מערכות משפט נפרדות. במצבים מן הסוג הזה, שני הצדדים המעורבים נוטים לצאת מנקודת ההנחה שהכרעת הסכסוך תלויה במידה רבה בבחירת מערכת המשפט שבה התביעה תטופל.
במצב מסוג זה, נהוג לאפשר למערכת המשפט הראשונה שלפתחה הגיע התיק, לטפל ולהכריע בעניינו. מהסיבה הזו, בהליך גירושין שני הצדדים חותרים תמיד להיות אלו אשר מגישים ראשונים בקשה לפתיחת הליך גירושין. זאת מאחר ובעצם עשותם כן, הם זוכים לזכות הראשונים לבחור את הערכאה השיפוטית בה התביעה תנוהל. יש מי שיעדיפו להתגרש ברבנות, ולעומת זאת, יש מי שמעדיפים לעשות זאת מול בית הדין לענייני משפחה.
משום שקיימת חפיפה בין הנושאים שבית הדין הרבני ובית הדין לענייני משפחה רשאים לפסוק בהם, בתרחיש בו אחד הצדדים פונה לעזרתו של בית הדין הרבני בתהליך הגירושין, הוא למעשה מגדיר באופן חד צדדי, איך תוכרענה כל הסוגיות הנוגעות לגירושין שלו.
עם הסוגיות שהבחירה בבית הדין הרבני בתהליך הגירושין משפיעה בהן, ניתן למנות את נושא חלוקת הכספים והנכסים בין בני הזוג, סוגיית המשמורת והסדרי הראייה מול הילדים, היקף דמי המזונות שישלם הבעל לגרושתו ולילדיו, ושאר עניינים הכרוכים בתביעת הגירושין.
אחת הסוגיות המרכזיות החוזרות ועולות בנוגע לתביעות גירושין המתנהלות בבית הדין הרבני, היא שאלת הליווי המשפטי. זוגות רבים בישראל אינם בטוחים אם עליהם לפנות לסיוע משפטי של טוען רבני או עורך דין גירושין מוסמך. כדי שנוכל לספק מענה הולם בשאלה מורכבת זו, יש להסביר בראש ובראשונה, מה תפקידו של הטוען הרבני ובאיזה אופן הוא יכול לסייע בבית הדין הרבני בתהליך הגירושין.
הטוען הרבני הינו איש מקצוע אשר הוסמך משפטית להעניק ליווי משפטי לאנשים המגיעים לבית הדין הרבני בתהליך הגירושין שלהם. במסגרת ההסמכה של טוען רבני, הוא מתמחה במשפט העברי ומערכת החוקים הדתית, ולומד את פסקי הדין שניתנו בבתי הדין הרבניים בהתאם לדין תורה.
כלומר, בתרחיש בו קיים צורך לפנות לבית משפט אזרחי, הטוען הרבני לא יוכל לסייע לכם. מכאן שאם תרצו למצות את הזכויות שלכם תאלצו ממילא להסתייע בעורך דין גירושין מוסמך. חשוב לדעת שעורך דין גירושין המתמחה בדיני משפחה, יכול לייצג אתכם גם בערכאה האזרחית וגם בערכאה הדתית.
כיום ההחלטה להתחתן בנישואים אזרחיים היא בחירה מקובלת מאוד בארץ ובעולם. אולם למרות שזוגות רבים יוצאים מנקודת ההנחה שאם התחתנו בנישואין אזרחיים הן יהיו פטורים מהגעה לבית הדין הרבני בתהליך הגירושין, זוהי למעשה בטעות. בית הדין הרבני הוא למעשה בעל סמכות בלעדית להכריע בענייני נישואין וגירושין של יהודים במדינת ישראל.
מסיבה זו, גם אם התחתנתם בטקס שאינו דתי, אם תגיעו להחלטה להתגרש זה מזו, אכן תידרשו לעבור דרך הרבנות.
באופן כללי, הפסיקה הנהוגה בבית הדין הרבני, נחשבת כפסיקה יותר שמרנית וזאת מאחר והיא נשענת על עקרונות המשפט העברי והדת. להבדיל, הפסיקה בבתי המשפט לענייני משפחה נשענת על דיני המשפחה המודרניים, קרי – חוקי המשפט האזרחי, והיא נחשבת כפסיקה ליברלית יותר.
מסיבה זו, כאשר עסקינן בתהליך הגירושין, חילונים רבים סבורים כי מוטב להם לנהל את תיק הגירושין בבית הדין לענייני משפחה. יתרה מכך, ישנה הנחת יסוד כי בית הדין הרבני בתהליך הגירושין נוטה חסד לבעל בעוד שעבור האישה בית הדין למשפחה יספק פתרונות מועילים יותר. יחד עם זאת, גם אם ישנו בסיס לטענות אלו, מן הראוי לבחון כל תיק גירושין לגופו על פי הנסיבות הספציפיות הנוגעות לו.
המידע המוצג במאמר זה אינו בחזקת תוכן משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום פנים ואופן. כל הפרטים שהובאו במסגרת זו מובאים להשכלה כללית בלבד ואינם בגדר תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושין. היה ודרושה הכוונה משפטית בנושאי גירושין או סכסוכי משפחה, מומלץ לפנות ללא דיחוי להתייעצות אישית עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה ותיקי גירושין.
הליכי גירושין בין בני זוג יהודיים בישראל, ניתנים ככלל, לטיפול באחת מ – 2 מערכות משפט: גירושין בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה –
במדינת ישראל בתי הדין הרבניים הם בעלי הסמכות לאישור של גירושין בין זוגות יהודיים. כלומר, מתן הגט עצמו יכול להתבצע אך ורק בבית דין רבני.
לבית הדין הרבני ישנה סמכות בלעדית לאשר תביעות גירושין במדינת ישראל. זאת כאשר מדובר בבני זוג ששניהם יהודים ובהקשר למתן הגט עצמו, שהוא הגושפנקא הרשמית