לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו:

משמורת קטינה המתגוררת דרך קבע בחו"ל

במרוצת השנים, הגיעו לבתי המשפט בישראל כמה וכמה מקרים בהם נדונה השאלה: האם מערכת המשפט במדינת ישראל היא בעלת סמכות להכריע בסכסוכי משמורת הנוגעים לקטינים שמתגוררים דרך קבע בחו"ל. בסקירה זו נבחן מקרה מסוג זה שהגיע לטיפולו של בית המשפט לענייני משפחה בישראל ואת הכרעת הדין שהתקבלה בתיק זה, והפכה לפסיקה תקדימית.

 

תביעה להעברת משמורת על קטינה שחיה בחו"ל – סיפור מקרה

עם המקרים היותר בולטים שהגיעו להכרעת בית המשפט למשפחה בישראל, נמנה המקרה של תביעה להעברת משמורת בקטינה שמתגוררת בקביעות בחו"ל אצל אמה המשמורנית. תביעת משמורת זו הוגשה על ידי אביה של הילדה, שדרש שהמשמורת על הילדה תועבר לידיו. בתיק זה נאלץ בית המשפט להתעמת עם סוגיה מורכבת יותר משאלת המשמורת כשלעצמה, שהיא:

האם למערכת המשפט בארץ יש בכלל סמכות לדון במחלוקות בנושא משמורת קטינים, כאשר מדובר בילדים שחיים במדינה אחרת? בשורות הבאות נסקור את נסיבות המקרה על מנת להבהיר את הדרך בה בית המשפט הגיע לפסיקתו בעניין המורכב הנ"ל.

 

הנסיבות להגשת תביעת משמורת בקטינה המתגוררת בקביעות בחו"ל

זוהי כאמור תביעת משמורת אשר הוגשה מטעמו של אבי קטינה, שהיגרה עם אמה למדינה זרה, וזאת לאחר שהסכם המשמורת נחתם בין אביה לאמה בגירושין, ואישר את הגירת הבת עם אמה לחו"ל.

בהסכם שנחתם בין ההורים הופיעה התייחסות לכלל הנושאים הרלוונטיים להגירת הילדה אל מחוץ לגבולות הארץ, לרבות זמני השהות של הילדה בבית אביה בארץ, אופן ההתקשרות הטלפונית של הילדה עם אביה, ומוסר התשלומים של דמי המזונות בגין הילדה. ההסכם קיבל אישור רשמי מבית הדין לענייני משפחה בישראל, ובכך הפך למסמך בעל תוקף משפטי מחייב.

מן הראוי לציין כי הקטינה ואמה היגרו לחו"ל רק לאחר שהסכם הגירושין עם הסדר המשמורת אושר והפך קביל וחוקי לחלוטין.

בחלוף 4 שנים מהמעבר של הילדה ואמה לחו"ל, הילדה הגיע לארץ לביקור בבית אביה. לקראת מועד הנסיעה של הילדה בחזרה לביתה בחו"ל, האב החליט להגיש בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ לבתו, והגיש בנוסף גם תלונה במשטרה נגד אמה של הילדה. זאת תחת הטענה שבתו סיפרה לו שהיא מתמודדת עם אלימות מצד אמה המשמורנית ובן זוגה של האם בחו"ל, וחוששת מפניהם.

 

בקשת האב אושרה והילדה עוכבה בארץ עד לבירור נסיבות המקרה.

האם, בתגובה לבקשה שהגיש האב לבית המשפט, טענה שהיות ובתה איננה מתגוררת בישראל כבר שנים, לא מתקבל על הדעת שלמערכת המשפט המקומית תהיה בעלת סמכות לדון בבקשתו של האב. כמו כן, הכחישה האם  מכל וכל את טענות האב לאלימות המופעלת כלפי הקטינה, ואף הציגה בבית המשפט את חוות דעתה של עובדת סוציאלית שניתנה במדינה בה האם חיה עם ילדתה.

חוות דעת זו אישרה לכאורה שהילדה במצב תקין ושללה אפשרות לאלימות או כל פגיעה אחרת בקטינה. בעקבות זאת, ולאחר האזנה לעדותה של הקטינה בנושא, בית המשפט בחר לדחות את בקשתו של האב להנפקת צו קבוע של עיכוב יציאה מהארץ לבתו. בעקבות זאת האב בחר להגיש תביעה לקבלת משמורת מלאה על בתו.

 

האם לבית המשפט יש סמכות לדון בתביעות משמורת הנוגעות לקטינים החיים בחו"ל? טענות האב

להלן הטענות העיקריות שהציג אביה של הקטינה (קרי, התובע) לגבי הסמכות שנתונה כביכול בידי מערכת המשפט המקומית לטיפול בתביעת המשמורת שלו:

  • המשמורת שניתנה לאם בילדה הותנתה בכך שאבי הילדה יוכל לשמור על קשר רציף וקבוע מול הקטינה, וזאת תוך שיתופו המלא בכלל ההחלטות העקרוניות הקשורות בגידול הילדה. לטענת התובע, אמה של הילדה לא עמדה בהתחייבויותיה אלו שתועדו בהסכם ההגירה, ובכך היא מביאה להפרת הסדרי הראיה שנקבעו עם האב.
  • במקרה זה שתי המדינות הן בעלות סמכות בינלאומית לדיון בסוגיית המשמורת על הבת,היות והנתבעת (האם) הפרה את הסדר הראייה שנקבע עם האב לפני הגירתה לחו"ל עם הקטינה.
  • משום שבית הדין בארץ היה זה שנתן את אישורו להסכם ההגירה והתנאים בו שנוגעים לבת המשותפת, לא סביר, לדעתו של התובע, שערכאה אחרת תהיה זו שתפסוק בסוגיית המשמורת.
  • בהתחשב בגילה של הקטינה ושלל השינויים שאירעו בנסיבות חייה, יש מקום לפעול על פי סעיף 76 (2) של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המקנה לבתי הדין במדינת ישראל את הסמכות להכריע בנושאים הקשורים גם בקטינים שלא חיים עוד בארץ, וזאת במידה והצורך בתביעה מסוג זה מתעורר בישראל.
  • לטענתו של האב, הקטינה היא עדיין בעלת זיקה לישראל, בהתחשב בעובדה ששני הוריה הגיעו מישראל במקור, ומשום שהיא ילידת הארץ וחיה בארץ במשך תקופה, מגיעה לביקורים בישראל פעמיים בשנה, וכן מקבלת מאביה שחי עדיין בישראל, דמי מזונות.
  • לאור הטענה שאמה של הילדה הפרה לכאורה את הסכם ההגירה, יש לדון בזכויותיו של האב בילדתו כאן בישראל, ולו מפאת החשש שבית משפט במדינה זרה לא יכיר בזכויותיו של האב כהורה במידה שניתן לצפות לה ממערכת המשפט המקומית.

 

האם מערכת המשפט בארץ מוסמכת להכריע בתביעות משמורת העוסקות בקטינים שחיים בחו"ל?

תביעת המשמורת שהגיש האב במקרה הנ"ל, הציפה כאמור את הסוגיה המורכבת שבה עוסקת הסקירה שלפניכם – שאלת הסמכות של מערכת המשפט בארץ לפסוק בתביעות משמורת שנוגעות לילדים שלא חיים בישראל. באופן עקרוני, מערכת המשפט הישראלית אינה מוסמכת לדון בתביעות שנוגעות למשמורת בקטינים אשר חיים דרך קבע בחו"ל.

יוצאי הדופן לעניין זה, הם רק המקרים שבהם סעיף 76 (2) לחוק הכשרות המשפטית תקף. סעיף זה קובע בלשון זו:

"בתי המשפט במדינת ישראל מוסמכים לפעול על פי הפרק השני והשלישי בחוק זה בכל מקרה שבו הצורך לעשות זאת התעורר בישראל".

היינו, בתי המשפט בארץ מחזיקים בסמכות בין לאומית לפעול על בסיס סעיף זה, בכל הנוגע לתביעות משמורת בקטינים המתגוררים בחו"ל, כאשר הצורך לדון בעניין מתעורר בישראל. לדוגמא, במקרה שבו קטין/ה הוצאו מהארץ בידי אחד מההורים בניגוד לחוק.

באשר לסוגיה: כיצד מזוהה "הצורך" הנ"ל, שמצדיק התערבות של מערכת המשפט המקומית – יצויין כי כל מקרה יבחן לגופו. זהו נושא הנתון לשיקולו של בית המשפט בכפוף לנסיבות המקרה, ותוך התחשבות מקסימלית בעיקרון טובת הילד, אשר מנחה את מערכת המשפט לענייני משפחה בישראל בכל פסיקותיה.

 

מה הייתה הכרעתו של בית המשפט בסוגיית משמורת קטינה המתגוררת דרך קבע בחו"ל?

בהקשר של תביעת המשמורת בה עסקנו לעיל, בסופו של עניין קבע בית הדין לענייני משפחה שהדיון בתביעת המשמורת בקטינה איננו עניין שיש הצדקה לטפל בו דווקא בישראל. אדרבא, דווקא במסגרת פסקי דין תקדימיים שהתקבלו במקרים דומים, התבהרה חשיבות הפסיקה בתביעות משמורת של ילדים קטינים, בסביבת המחיה הקבועה שלהם, גם אם היא בחו"ל.

 

המידע המוצג במאמר זה אינו בחזקת תוכן משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום פנים ואופן. כל הפרטים שהובאו במסגרת זו מובאים להשכלה כללית בלבד ואינם בגדר תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושין. היה ודרושה הכוונה משפטית בנושאי גירושין או סכסוכי משפחה, מומלץ לפנות ללא דיחוי להתייעצות אישית עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה ותיקי גירושין.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

העברת משמורת מאב לאם

אם בעבר, במרבית המקרים, מי שהייתה מקבלת אוטומטית משמורת בלעדית על הילדים בגירושין, הייתה אמם של הילדים, הרי שכיום במקרים לא מעטים ההורה בעל המשמורת

משמורת של זוגות חד מיניים

כל הליך גירושין של זוג שיש לו ילדים משותפים, מעלה באופן אוטומטי את סוגיית המשמורת. ישנם מקרים שבהם בני הזוג מצליחים להגיע להסכמה משותפת בנושא

משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים

כשזוגות בישראל עומדים לקראת הליך גירושין, כאשר ברקע ישנו סכסוך חמורה ביניהם, עולה לעתים מזומנות התהייה: האם ניתן יהיה להגיע להסכם משמורת משותפת ללא תקשורת

עורך דין גירושין יריב ואקנין
עו"ד יריב ואקנין - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו:
או השאירו פרטים בטופס: