משמורת ואחזקת ילדים הן מונחים משפטיים, המתייחסים לקשר שבין הורים לילדיהם, במובן של האחריות לגידול הילדים, הלנתם, קבלת החלטות שנוגעות להם, ומתן מענה לכלל הצרכים שלהם – הן בפן הפיסי והן בפן הנפשי (קרי, אפוטרופסות). מבחינה מעשית, נושאי המשמורת ואחזקת הילדים מוסדרים כחלק בלתי נפרד מהליכי הגירושין, ומשפיעים בין היתר על מקום המגורים וסידורי הלינה העתידיים של הילדים עם תום ההליכים.
בקשה לקבלת משמורת ואחזקת ילדים ניתנת להגשה מטעם כל אחד מן ההורים, ואף מטעמו של אדם אחר הקרוב לילד ומעניין לקחת אותו תחת חסותו לאחר הגירושין. כאשר בקשה לקבלת משמורת ואחזקת ילדים מוגשת לבית המשפט המטפל בתביעת גירושין מסוימת, השופט בתיק הגירושין נדרש להכריע לאיזה מההורים תינתן הסמכות לאחזקת הילדים הקטינים ומי יקבל הסדרי ראייה בלבד.
מהי "חזקת הגיל הרך" וכיצד היא משפיעה על הנושא של משמורת ואחזקת ילדים קטינים
בחלק הארי של המקרים, משמורת על ילדים קטינים שטרם מלאו להם 6 שנים, מוענקת כברירת מחדל לאימם של הילדים. זאת מכוחו של עיקרון משפטי אשר נקרא "חזקת הגיל הרך". זאת מלבד במקרים בהם ישנם טעמים מיוחדים שמצדיקים את מתן הזכות למשמורת ואחזקת ילדים שגילם צעיר יותר דווקא לאב, או לקרוב משפחה אחר.
כשבית המשפט פונה לפסוק בנושא של משמורת ואחזקת ילדים שטרם הגיעו לגיל 6, מקובל במקרים רבים גם לבקש לשמוע את רצון הילדים מפיהם, ולהתחשב בו בעת קבלת ההחלטה בנושא האחריות ההורית.
משמורת ואחזקת ילדים בתצורות שונות
משמורת ואחזקת ילדים יכולות להתבצע בשלוש תצורות עיקריות, שבמסגרת תביעת הגירושים הורי הילדים נדרשים לבחור ביניהן:
משמורת מלאה
זהו מצב שבו אחד ההורים מקבל חזקה מלאה בילדים, ואת היכולת לשכן ולהלין אותם דרך קבע בביתו, כאשר להורה השני עשויה להינתן הזכות לבקר את הילדים במועדים שיקבעו בתיאום מראש (במסגרת הסדרי ראייה).
משמורת משותפת (או אחריות הורית משותפת)
זהו תרחיש שבו שני ההורים מעוניינים לחלוק ביניהם את האחריות לגידול הילדים המשותפים, באופן שוויוני, או קרוב לכך. בסוג משמורת זה נדרשים ההורים להישאר בקשר רציף יחסית ובאותה סביבה גיאוגרפית, וזאת על מנת שיוכלו לנהל את כל הנושאים הלוגיסטיים הקשורים בילדים באופן שייטיב עימם עד כמה שמתאפשר.
משמורת מחולקת
זהו הסדר שאיננו שונה במהותו מהסדר של משמורת משותפת. גם כאן מדובר על פתרון השואף לחלק את נטל גידול הילדים באופן שווה בין שני ההורים, כשהשאיפה הינה למקסם את טובתם של הילדים.
ההבדל הוא בעיקר סמנטי, כשבהסדר המשמורת המפוצלת, משתמע שההורים מכירים בעובדה שהוגדרה לכל אחד מהם מסגרת זמני שהייה מוגדרת מראש שבה הילדים צפויים לשהות תחת אחריותו של הורה ספציפי, וששינוי המסגרת הזו בידי מי מהצדדים, מחייב פניה לערכאות.
בנוסף, במשמורת המחולקת נקבע באופן עקרוני שהורים גרושים שאינם ביחסים תקינים, חייבים להשאיר ערוץ פתוח לתקשורת לטובת תיאומים הנוגעים לטיפול בילדיהם, ולא מעבר לכך.
באילו מקרים מטופלת הסוגיה של משמורת ואחזקת ילדים בבית המשפט?
במקרים רבים, סוג המשמורת והאחריות לאחזקת הילדים נקבעים בכפוף לאופי היחסים בין ההורים שמתגרשים, לצד גורמים אחרים שיש להתחשב בהם בכדי להשיא את טובתם של הילדים בגירושין.
זמני ושעות השהות של הילדים עם כל הורה והורה, יקבעו ברוב המקרים על פי גיל הילדים, אם כי כאשר הילדים מבוגרים יותר עלול להתעורר קושי לוגיסטי בקביעתם לנוכח התנגשות אפשרית בין זמני השהות ובין פעילויות שונות המהוות חלק משגרת יומם של הילדים.
אולם ככלל, להורי הילדים ישנה היכולת להסכים בינם לבין עצמם על אופי המשמורת המועדפת על שניהם. במרבית המקרים, כאשר סוג המשמורת מקובל על שני ההורים, בתי המשפט בישראל נוטים לאשר ולהכשיר אותה. עם זאת, לא בכל המקרים מצליחים ההורים להסכים ביניהם על תצורת המשמורת במסגרת הליך הגירושין, כך שלעתים אין מנוס אלא לפתור את העניין בהגשת תביעת משמורת בתיווכו של עורך דין גירושין.
באיזו ערכאה מטופלות תביעות משמורת ואחזקת ילדים?
הנושאים של משמורת ואחזקת ילדים בעקבות הגירושין נדונים בדרך כלל בבית המשפט לענייני משפחה. יחד עם זאת, ברמה העקרונית הם עשויים להגיע גם לטיפול תחת בית הדין הרבני, ככל שתביעת הגירושין הגיעה קודם כל לערכאה זו. זאת להבדיל מזוגות שאינם נשואים בנישואין דתיים, או זוגות של ידועים בציבור או זוג נשוי שאינו מאותה הדת.
במקרים אלו תוגש תביעת המשמורת לטיפולו של בית הדין לענייני משפחה. בעת הגשת תביעת הגירושין יש לציין כי בית הדין מתבקש לעסוק גם בסוגיית המשמורת, ובמסגרת הדיון בתביעת הגירושין בבית המשפט, שני ההורים נדרשים להגיש את בקשותיהם לעניין המשמורת וטיעוניהם בנושא.
משמורת ואחזקת ילדים – איך קובע בית המשפט למי הן יוענקו?
בתי המשפט לענייני משפחה במדינת ישראל, נוהגים לפסוק בסוגיות המשמורת ואחזקת הילדים, בין היתר בהתבסס על חוות דעת של גורמים חיצוניים, כמו תסקיר סעד של עובדת סוציאלית. במסגרת זו מסופק לבית המשפט אומדן לגבי תנאי המחייה שכל הורה יכול לספק לילדיו לאחר הגירושין, לצד התנאים הפיזיים והרגשיים שאותם כל הורה יכול לספק לילדים בנסיבות הקיימות, וכמובן – המסוגלות ההורית שלו.
בשורה התחתונה
משמורת ואחזקת ילדים בגירושין הן סוגיות מורכבות ורגישות מאין כמוהן, שיש להן השפעה מרחיקת לכת על הילדים שהוריהם נפרדים, בכל היבטי החיים. לכן לפני שמקבלים כל החלטה הנוגעת לנושאים המורכבים הללו, כדאי להתייעץ עם עורך דין גירושין מנוסה.
המידע המוצג במאמר זה אינו בחזקת תוכן משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום פנים ואופן. כל הפרטים שהובאו במסגרת זו מובאים להשכלה כללית בלבד ואינם בגדר תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושין. היה ודרושה הכוונה משפטית בנושאי גירושין או סכסוכי משפחה, מומלץ לפנות ללא דיחוי להתייעצות אישית עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה ותיקי גירושין.
