על פי החוק במדינת ישראל, נשים זכאיות לקבל דמי מזונות מן הגרוש שלהן, במהלך הליך הגירושין עד למתן הגט (דמי מזונות אישה) ולאחריו (דמי מזונות ילדים). הזכות למזונות אישה עד למועד מתן הגט הרשמי, ידועה גם בתור "סעד בגירושין" בלשון משפטית, והיא נגזרת מהתפיסה בדין העברי לפיה בעל חייב בפרנסת אשתו כל עוד לא ניתק קשר הנישואין ביניהם באופן רשמי. זוהי לפחות ההנחה הרווחת בבתי הדין הרבניים בישראל, שנוהגים לפסוק בתביעות גירושין על פי דין תורה. אולם במקרים שבהם טוען הבעל לכך שאשתו בגדה בו, או שהאישה טוענת לכך בעצמה, עשוי בית הדין הרבני לפסוק כנגד מתן סעד לאישה שזנתה. במסגרת הסגירה להלן נסביר מה קורה במקרים הללו וכיצד ניתן להתנהל בהם.
מי היא "אישה שזנתה" על פי הדין העברי ואילו השלכות נגזרות ממעשיה?
על פי דין תורה, או בשמו הנוסף – "הדין העברי", המנחה את פסיקתם של בתי הדין הרבניים בישראל, "אישה שזנתה" היא אישה נשואה אשר קיימה יחסי מין עם גבר שאיננו בעלה.
מעשה ניאוף כזה הופך את אותה אישה לאסורה הן לבעלה והן לבועלה, ומעניק לבעל גושפנקא חוקית (על פי עקרונות המשפט העברי) לסילוק האישה במסגרת מתן גט ולעיתים אף לביטול זכאותה לדמי מזונות אישה (היינו, שלילת מתן סעד לאישה שזנתה) עד שיסתיים הליך הגירושין באופן פורמלי, בטקס סידור הגט.
מהי התייחסות הדין העברי למתן סעד לאישה שזנתה?
כאשר מעשה בגידה בין בני זוג מתגלה, הדבר מוביל לא אחת לקרע בין בני הזוג, שאינו ניתן לגישור. עקב הפגיעה הרבה שחש בן הזוג הנבגד בידי זוגתו, לא אחת הוא מסרב בתוקף לחתור לשלום בית ומכאן הדרך קצרה לתביעת גירושין בבית משפט.
במסגרת תביעות גירושין המתנהלות בבתי הדין בישראל, נדונות כלל הסוגיות הכרוכות בגירושין, הכוללות חלוקת הרכוש בגירושין, הסדרת נושא המשמורת בילדים המשותפים וזמני השהות, וגם עניין תשלום המזונות לאישה. אולם החוק הדתי רואה בגידה כעילה למתן גט ולא אחת, גם כבסיס לשלילת זכויותיה הכלכליות של האישה הבוגדת עד למתן הגט. לכן, כאשר תביעת הגירושין מתנהלת תחת בית הדין הרבני, האישה עלולה להישאר בחסר.
מתן סעד לאישה שזנתה בתיקי גירושין המתנהלים בבתי הדין הרבניים
על פי הדין הדתי, אישה שזנתה – קרי, מי שהוכח כי בגדה בבעלה בעודם נשואים, אינה זכאית לצאת נשכרת ממעשה העוולה שביצעה. אף שהדין העברי מחייב מתן גט לאישה בוגדת על ידי בעלה, מתן סעד לאישה שזנתה עשוי בהחלט להישלל על ידי בית הדין הרבני שבו מטופלת תביעת גירושין על רקע בגידה או טענה לבגידה.
האם גם זכויותיו הכלכליות של הבעל עשויות להיפגע בגירושין אם בגד באשתו?
אף שמתן סעד מזונות לאישה שזנתה, ניתן לביטול במסגרת תביעות גירושין שמתנהלות בבתי הדין הרבניים בישראל, במקרה של בעל שבגד באשתו, הדין העברי אינו מחייב בגט וגם לא משית עונש כלכלי על הבוגד במסגרת הגירושין.
יחד עם זאת, לאישה שבעלה בגד בה, בהחלט שמורה הזכות להגשת תביעה נזיקית כנגדו בבית דין אזרחי, שבמסגרתה תתבע תשלום פיצויים מצידו על עוגמת הנזק שנגרמה לה וכל השלכה כלכלית של מעשיו התקפה לגביה.
מתן סעד לאישה שזנתה והצורך להוכיח בבית המשפט את דבר קיומו של מעשה הבגידה
ההלכה הפסוקה בבתי הדין הרבניים בישראל, מעידה על מגמה אשר לפיה לא די בכך שאישה מודה ביוזמתה בכך שבגדה בבעלה, על מנת שבית הדין יורה באופן אוטומטי על קיום של עילה למתן גט מטעם הבעל. לא אחת, יש צורך לספק לבית המשפט הוכחות חותכות לכך שמעשה הבגידה האמור אכן התרחש בפועל (בין אם באמצעות עדים או הוכחות מסוג אחר).
זאת לאור החשש של בית הדין מן האפשרות שהאישה טוענת לכך שביצעה מעשה ניאוף רק כדי לכפות על בעלה את מתן הגט שהיא חפצה בו. בתי הדין הרבניים אינם מעוניינים "לעודד" נשים לצאת נשכרות מדיווח על עוולה שביצעו (הגם שלא נעשתה בפועל) ולכן מחייב הצגת הוכחות לדבר קיומו של מעשה הבגידה המדווח.
במקרה והוכחות כאלו אכן יסופקו לבית הדין הרבני, תהיה לו כאמור הסמכות לשלול את זכותה של האישה שזנתה לתשלום מזונות אישה (סעד בגירושין) עד למועד מתן הגט, וזאת על מנת שלא תפיק תועלת כספית מן העוול שגרמה לבעלה כאשר בגדה בו.
על מתן סעד לאישה שזנתה והצורך בסיוע של עורך דין גירושין מיומן
מתן סעד לאישה שזנתה – קרי, דמי מזונות לאישה עד מתן הגט, הוא נושא מורכב ביותר בהקשר לתיקי גירושין המתנהלים בבית דין רבני. על פי הדין העברי, בגידה מצד אישה בנישואין מהווה עילה לכך שבעלה יגרש אותה וייתן לה גט. במסגרת זו מצדדת הפסיקה בבתי הדין הרבניים גם בשלילה של זכות האישה לקבלת סעד.
אי קבלת מזונות אישה שזנתה בזמן הליך הגירושין, שעשוי להתארך, עשויה לגלם בחובה פגיעה כלכלית לא קטנה שתקשה על האישה לקיים שגרת חיים תקינה במקרים רבים. יחד עם זאת, חשוב לדעת ששלילת הזכות למתן סעד לאישה שזנתה, אין בה כדי להשליך על חובתו של בעלה לשלם לה דמי מזונות בגין הילדים המשותפים, ככל שיש לה משמורת עליהם.
למותר לציין בהקשרנו זה, כי לא אחת לדין העברי יש נגיעה גם להלכה הפסוקה בבתי הדין לענייני משפחה בישראל, שלכאורה אמורים לפעול כערכאה משפטית נפרדת שנשענת בפסיקתה על עקרונות ליברליים יותר. מכאן חשיבותו הרבה של ייעוץ משפטי מקצועי וליווי של תיקי גירושין, כבסיס למיצוי הזכויות של שני הצדדים בהליך.
