בעבר הלא רחוק, כשאם קיבלה משמורת בלעדית על ילדיה בגירושין, אבי הילדים נדרש בהתאם לחוק בישראל, לשלם לאותה אם מזונות עבור הילדים. את סכום המזונות לילדים, נהגו בתי המשפט בישראל לקצוב כך שבמרבית המקרים על האב חלה חובה מוחלטת לכסות את דמי המזונות בגין ילדיו שטרם הגיעו לגיל 6, עד כדי כיסוי מלא של כלל הצרכים של הילד – לרבות הוצאות מחיה בסיסיות והוצאות חינוך. תחשיב זה רלוונטי היה עד לפני שנים מספר, גם במקרים שבהם שני ההורים חלקו בהסכם משמורת משותפת. אולם בעקבות שינויים בפסיקה בשנים האחרונות, נוצר פתח לבקשת הפחתת מזונות במשמורת משותפת. על כך נסביר בפרוטרוט במסגרת סקירה זאת.
הפחתת מזונות במשמורת משותפת בעקבות השינויים בפסיקה
בשנים האחרונות, כאמור, מסתמנת מגמה שבמסגרתה מתאפשרת במקרים רבים, הפחתת מזונות במשמורת משותפת. למרות שלפי חוקי הדין העברי, על פיו פוסקים בתי המשפט בארץ בנושא דמי המזונות, תשלומי מזונות לילדים אמורים להיות אחריותו הבלעדית של אביהם, מסתמן כי בתי הדין לענייני משפחה נכונים יותר מבעבר להפחית את שיעור המזונות שנדרש האב לשלם במסגרת המשמורת המשותפת, בנסיבות שאודותיהן נפרט בהמשך.
הפחתת מזונות במשמורת משותפת עד כדי חלוקה שוויונית בין ההורים
על פניו נדמה כי הפחתת מזונות במשמורת, הפכה זה מכבר לעניין רווח על פי רוח הפסיקה ממערכת המשפט האזרחית בארץ. אולם הלכה למעשה, עוד לא קיימת הוראה גורפת שמסדירה בצורה חד משמעית את הנושא. נכון למועד כתיבת שורות אלו, אביהם של הילדים עודנו נדרש לכסות את מזונותיהם עד שימלאו להם 15 שנים.
זאת למרות שההלכה הפסוקה בבתי הדין לענייני משפחה דווקא מעידה על כך שכיום השופטים נוטים לפרש את החיוב הנ"ל באופן יצירתי מבעבר. כך למעשה מתאפשרת לא אחת, הפחתת מזונות במשמורת משותפת. עם זאת ניתן להבין מכך, כי ההחלטה בנדון עודנה נתונה לשיקול דעתם של השופטים בכל מקרה לגופו ומכאן שאין עקביות של ממש בפסיקה בתביעות להפחתת מזונות במשמורת משותפת עד כה.
הצורך לאזן בין עקרון השוויון בנטל לדין העברי בסוגיית הפחתת מזונות במשמורת משותפת
בתי המשפט בישראל, שואפים לאיזון בין הוראות הדין העברי לעניין דמי המזונות במשמורת משותפת לבין הצורך להביא את עיקרון השוויון בין הצדדים במשמורת המשותפת, לכלל ביטוי בפסיקתם. במטרה ליישב את החיכוך בין עקרונות אלו, שופטים רבים מסבירים את פסיקתם בעניין הפחתת דמי המזונות במשמורת המשותפת, בכך שאין חובה על האב למילוי חובתו לזון את ילדיו על ידי תשלום מזונות בכסף.
לכן, הם מסבירים, ניתן לפסוק שהאב ימלא את חובותיו להזנת ילדיו בדרך של כיסוי ההוצאות שכרוכות בגידול הילדים על ידי טיפול והחזקה שלהם בפועל.
חלף מזונות והרלוונטיות שלו לסוגיית הפחתת מזונות במשמורת משותפת
במקרים בהם אב חולק במשמורת שמותפת עם אם ילדיו, ונושא בהוצאות הכרוכות בטיפול בילדיו באופן ישיר ולא בדרך של תשלום המזונות לילדים לאימם, בית המשפט מכנה זאת "חלף מזונות". יחד עם זאת, יש לסייג ולומר כי חלף מזונות אינו מעניק לאב פטור כולל מכיסוי של הוצאות הטיפול בילדיו הקטינים, אלא מאפשר רק הפחתת מזונות במשמורת משותפת, וזאת תוך שהכנסות האם מובאות בחשבון לעניין זה.
השינויים בפסיקה בישראל בהקשר להפחתת מזונות במשמורת משותפת
בבית המשפט העליון ניתן ביולי 2017, פסק דין חדשני שקבע כי עבור ילדים בגילאי 6 עד 15 שנים, ככל שלשני ההורים יש משמורת משותפת, ניתן לאפשר לאב כיסוי מופחת של הוצאות המחייה של הילדים במסגרת תשלומי המזונות. זאת באמצעות חלוקה מאוזנת של נטל המזונות ילדים בין האב לאם הילדים.
בפסיקה זו למעשה דאג בית המשפט העליון להסתנכרן להלכה הפסוקה בבתי המשפט לענייני משפחה, שבהם הורים רבים לילדים בני 6 עד 15, נדרשו לחלוק בנטל המזונות שניהם, כאשר החלוקה נשענה על המצב הכלכלי וההוצאות של כל הורה, לצד היקף זמני השהות של כל הורה עם הילדים.
לאיזה היקף של הפחתה ניתן להגיע בהפחתת מזונות במשמורת משותפת?
היקף הפחתת דמי המזונות לילדים במסגרת המשמורת המשותפת אינו חד משמעי ולמעשה, אופן החישוב של שיעור ההפחתה הוא תלוי נסיבות בכל מקרה לגופו. אולם עד לשנת 2017, או אז נתקבלה הפסיקה לעניין הפחתת מזונות במשמורת משותפת בבית המשפט העליון, הפחתת המזונות שנקבעה ברוב המקרים, הייתה בין 25 אחוז ועד 50 אחוז מסכום המזונות המקורי שנקבע.
האם הפסיקה כיום מאפשרת לבטל את המזונות לילדים לחלוטין?
בעקבות מתן הכרעת הדין התקדימית שאותה הזכרנו לעיל, הסבירות לאישור תביעה להפחתת מזונות במשמורת משותפת, גדולה יותר כיום מבעבר. בהתאם לכך, לא אחת ניתן אף להגיע למצב של ביטול מוחלט של תשלומי המזונות במשמורת המשותפת. זאת בהינתן ואבי הילדים לוקח על עצמו את כיסויין של כלל הוצאות הטיפול בילדים בזמן שהותם אצלו.
זאת כמובן, בכפוף לכך שכמות הימים שבהם נמצאים הילדים במחיצת האב היא זהה לזו שבה הם מצויים בחזקת אימם. יחד עם זאת, אין הוצאות חריגות מכוסות במסגרת הזו, וזוהי חובתם המשותפת של שני ההורים המשמורנים לכסותן.
בשורה התחתונה
משמורת משותפת היא הסכם שבמסגרתו האחריות לגידול הילדים לאחר הגירושין, מתחלקת בין שני ההורים – הן האב והן האם. כאשר המשמורת המשותפת היא משמורת שוויוינית, חלקו של כל אחד מההורים בגידול הילדים זהה לזה של זולתו. בעקבות זאת גם הוצאותיו הכספיות של ההורה במשמורת המשותפת גדולות מאלו של הורה שיש לו הסדרי ראייה בלבד.
על בסיס ההבנה שהוצאותיו של האב שמקבל משמורת משותפת הן כאלו שיש מקום להתחשב בהן בקציבת שיעור המזונות לילדים, ניתן כיום להגיש תביעה להפחתת מזונות במשמורת משותפת, בגין ילדים החל מגיל שש ועד חמש עשרה. לשם שיפור סיכוייה של התביעה להתקבל, מוטב לפנות מראש לייעוץ משפטי מקצועי של עורך דין דיני משפחה וגירושין.
