מזונות על 2 ילדים: כמה משלמים, מה משפיע ואיך מחשבים

מזונות על 2 ילדים: כמה משלמים, מה משפיע ואיך מחשבים

הליך גירושין מעלה שאלות רבות, ואחת המרכזיות בהן נוגעת לסוגיית מזונות הילדים. בפרט, הורים רבים תוהים כמה מזונות משלמים על 2 ילדים וכיצד נקבע סכום זה.

עיקרי הדברים

• החובה ההלכתית והחוקית: בישראל, חובת מזונות ילדים קיימת ומשתנה לפי גיל הילדים ובהתאם לפסיקות בתי המשפט.
• הלכת בע"מ 919/15: פסיקה זו שינתה את אופן חישוב המזונות לילדים מעל גיל 6, או במקרים של זמני שהות שוויוניים.
• גורמים המשפיעים על הסכום: בין הגורמים העיקריים נכללים הכנסות ההורים, זמני השהות של הילדים עם כל הורה וצרכי הילדים.
• צרכים הכרחיים וצרכים מיוחדים: המזונות כוללים כיסוי לצרכים בסיסיים לצד הוצאות חריגות כמו חוגים וטיפולים רפואיים.
• שינוי נסיבות: ניתן לבקש שינוי בגובה המזונות שנקבעו אם חל שינוי משמעותי במצב הכלכלי של ההורים או בצרכי הילדים.
• תפקיד עורך הדין: ליווי משפטי מקצועי מסייע להבין את הזכויות והחובות ולפעול להשגת הסכמות הוגנות.
• הסכמות מול פסיקה: אפשר לקבוע מזונות בהסכם גירושין או באמצעות פסיקת בית משפט.

מהם מזונות ילדים על פי החוק בישראל?

מזונות ילדים הם חובה משפטית ומוסרית של שני ההורים לדאוג לצרכי ילדיהם לאחר פרידתם. בישראל, חובת המזונות מוטלת על האב מכוח הדין העברי עבור ילדיו הקטינים עד גיל 15. לאחר מכן, עד גיל 18, וכן עבור ילדים מעל גיל 15 אם אינם מסוגלים לכלכל את עצמם, החובה מתחלקת בין ההורים על פי דיני המשפט האזרחי.

בקצרה: מזונות ילדים הם חובה לדאוג לצרכי הילדים לאחר פרידה, ומוטלים בעיקר על האב עד גיל 15, ולאחר מכן מתחלקים בין ההורים.

חובת תשלום מזונות והגדרתה

הדין האישי בישראל, לרוב הדין העברי, מחייב את האב לדאוג לצרכים ההכרחיים של ילדיו. משמעות הדבר היא שהאב מחויב לשאת במזונות ילדיו ללא קשר ליכולתו הכלכלית או ליכולת האם. מעל גיל 15, וכן במקרים מסוימים מתחת לגיל זה (כמו בהלכת בע"מ 919/15), המצב משתנה.

כיצד משפיעה הלכת בע"מ 919/15 על חישוב מזונות 2 ילדים?

הלכת בע"מ 919/15 של בית המשפט העליון, שניתנה בשנת 2017, חוללה שינוי עמוק בדיני מזונות ילדים בישראל. הלכה זו קבעה כי כאשר ילדים מעל גיל 6 שוהים באופן שווה או קרוב לשווה אצל שני ההורים (מצב של משמורת משותפת), ורמת ההכנסה של ההורים דומה, חובת המזונות מתחלקת ביניהם באופן יחסי.

בקצרה: הלכת בע"מ 919/15 שינתה את חלוקת המזונות לילדים מעל גיל 6 במקרים של זמני שהות שווים והכנסות דומות, והיא מחלקת את החובה באופן יחסי.

לפני הלכה זו, נטל המזונות הוטל באופן כמעט בלעדי על האב. כעת, הפסיקה מכירה בכך שגם האם נושאת בחלק מהנטל, במיוחד כאשר הילדים שוהים זמן משמעותי אצלה, והדבר מתורגם לעלות כלכלית בפועל. המשמעות המעשית היא שבית המשפט בוחן את הכנסות הפנויות של כל אחד מההורים לאחר תשלום חובות והוצאות מחיה בסיסיות, ואת חלוקת זמני השהות של הילדים. חישוב כמה מזונות משלמים על 2 ילדים הפך למורכב יותר.

השפעה על מודל חלוקת מזונות

• לפני גיל 6: הדין העברי עדיין חל במלואו, והאב נושא ברוב נטל הצרכים ההכרחיים.
• מגיל 6 ואילך: בית המשפט יבחן את מכלול הנסיבות:
• הכנסות: הכנסות פנויות של כל הורה.
• זמני שהות: מידת השוויון בזמני השהות של הילדים אצל כל הורה.
• צרכים: הצרכים הספציפיים של הילדים.

בתי המשפט מתחשבים יותר ויותר בהוצאות הישירות של כל הורה על הילדים בזמני שהותם אצלו. בפועל, זה לא תמיד פשוט, והתשובה תלויה בפרטים של כל מקרה.

אילו גורמים מרכזיים קובעים את גובה המזונות?

קביעת גובה מזונות על 2 ילדים מושפעת ממגוון גורמים, שבתי המשפט שוקלים אותם בקפידה. הגישה אינה אחידה לכל המקרים, וכל מקרה נבחן לגופו.

בקצרה: גובה המזונות מושפע מהכנסות ההורים, זמני השהות של הילדים, צרכיהם, רמת החיים שהורגלו אליה וגילאי הילדים.

הגורמים העיקריים כוללים:

הכנסות ויכולת השתכרות

הכנסות ההורים מהוות שיקול מרכזי. בית המשפט לא בוחן רק את ההכנסה בפועל, אלא גם את כושר ההשתכרות של כל הורה, במטרה למנוע מצב בו הורה אחד מצמצם את עבודתו במכוון כדי להפחית את חובת המזונות. נלקחות בחשבון גם הכנסות פוטנציאליות.

חלוקת זמני שהות

ככל שזמני השהות מתחלקים באופן שוויוני יותר, כך עולה הסיכוי לחלוקה שוויונית יותר של נטל המזונות, או הפחתה משמעותית בסכום המשולם על ידי ההורה המשני.

רמת החיים של הילדים

בית המשפט שואף לשמר ככל הניתן את רמת החיים אליה הורגלו הילדים. זה לא תמיד אפשרי, אך זהו עקרון מנחה.

מהם הצרכים השוטפים וההכרחיים של 2 ילדים?

קביעת גובה המזונות ל-2 ילדים מתחילה בהערכה מדוקדקת של צרכיהם. הצרכים מתחלקים לרוב לצרכים בסיסיים (הכרחיים) וצרכים שאינם הכרחיים (מצרכים).

בקצרה: הצרכים ההכרחיים כוללים מזון, ביגוד, חינוך ובריאות בסיסיים; צרכים נוספים כוללים חוגים, שיעורים פרטיים והוצאות חריגות.

פירוט הצרכים

1. מזון: הוצאות על אוכל, שתיה וחטיפים.
2. ביגוד והנעלה: רכישת בגדים ונעליים בהתאם לעונות השנה וקצב הגדילה.
3. חינוך בסיסי: תשלומי בית ספר, חומרים לימודיים, ספרי לימוד.
4. בריאות בסיסית: תרופות ללא מרשם, ביקורים אצל רופאים כלליים (לא חריג).
5. הוצאות מדור: חלק יחסי משכר הדירה/משכנתא, חשבונות חשמל, מים, גז וארנונה.
6. הוצאות אישיות: תספורות, צעצועים בסיסיים, מתנות לחברים.

מעבר לצרכים ההכרחיים, ישנם צרכים מיוחדים או מצרכים הכוללים:

• חוגים ופעילויות העשרה: ספורט, מוזיקה, אומנות.
• שיעורים פרטיים: כאשר יש צורך בחיזוק לימודי.
• טיפולים רפואיים חריגים: טיפולי שיניים מורכבים, טיפולים רגשיים, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה.
• קייטנות ופעילויות בחופשות: בקיץ ובחגים.
• טלפון סלולרי: לילדים גדולים יותר.

על פי רוב, הצרכים ההכרחיים נפסקים בסכום קבוע, לדוגמה 1,400-1,800 שקלים לילד, וצרכים נוספים יחולקו בין ההורים מעבר לסכום זה. ההוצאות החריגות, כמו טיפולים רפואיים מורכבים, לרוב מחולקות באופן שווה בין ההורים (לדוגמה, 50% כל אחד).

טבלת דוגמה להוצאות חודשיות ממוצעות (עבור ילד אחד)

הוצאות אלו הן אומדן בלבד. בית המשפט יבחן כל מקרה לגופו.

איך מחשבים את הוצאות המדור של הילדים?

הוצאות המדור מהוות מרכיב מהותי בחישוב מזונות, ובפרט כשדנים כמה מזונות משלמים על 2 ילדים. הוצאות מדור מתייחסות לחלק היחסי של הילדים בהוצאות הדיור של ההורה המשמורן, וכוללות שכר דירה/משכנתא, ארנונה, חשמל, מים, גז, וועד בית וכדומה.

בקצרה: הוצאות המדור הן החלק היחסי של הילדים בהוצאות הדיור של ההורה המשמורן, וכוללות שכר דירה/משכנתא ותשלומי חשבונות.

חישוב הוצאות מדור

באופן כללי, הוצאות המדור מחושבות כחלק יחסי מהוצאות הדיור הכוללות של ההורה המשמורן. אם יש ילד אחד, מדובר על שליש מהוצאות המדור. אם יש 2 ילדים, לרוב מדובר על 40% מהוצאות המדור הכוללות. כשמספר הילדים גדול יותר, החלק יכול להגיע גם לחצי.

לדוגמה: אם שכר הדירה החודשי של ההורה המשמורן הוא 5,000 ש"ח, וחשבונות הבית (חשמל, מים, גז, ארנונה, ועד בית) מסתכמים ב-1,000 ש"ח לחודש, סך הוצאות הדיור הן 6,000 ש"ח. עבור 2 ילדים, הוצאות המדור יכולות להיות כ-40% מ-6,000 ש"ח, כלומר 2,400 ש"ח. סכום זה יתווסף לסך המזונות.

חשוב לזכור כי חישוב זה מושפע גם מיכולות ההורים. אם ההורה שמשלם את המדור אינו ההורה המשמורן, הוא יישא בחלק היחסי בהתאם להכנסותיו וזמני השהות.

מהם המודלים הנפוצים לקביעת מזונות בהסכמה?

כאשר בני הזוג מצליחים להגיע להסכמות, לרוב דרך גישור גירושין, קביעת מזונות על 2 ילדים יכולה להתבצע באחד מכמה מודלים. הסכמה זו עדיפה תמיד על פני פסיקת בית משפט, שכן היא מבטאת את רצון הצדדים ומאפשרת גמישות.

בקצרה: קביעת מזונות בהסכמה נעשית לרוב בגישור, ובאה לידי ביטוי במודלים כמו תשלום סכום קבוע, חלוקת הוצאות או חשבון משותף להוצאות הילדים.

מודלים נפוצים:

1. סכום מזונות קבוע: ההורה משלם סכום חודשי קבוע להורה המשמורן, לכיסוי כל צרכי הילדים. במודל זה נהוג לקבוע גם מנגנון להצמדה למדד או לשינוי עם הגיל.
2. מזונות בסיסיים + חלוקת הוצאות חריגות: מודל זה נפוץ. ההורה משלם סכום חודשי קבוע עבור הצרכים ההכרחיים, ובנוסף, הוצאות חריגות (חוגים, שיעורים פרטיים, רפואה) מתחלקות באופן שווה או יחסי בין ההורים (לרוב 50/50).
3. חשבון משותף להוצאות ילדים: ההורים פותחים חשבון בנק משותף ייעודי לילדים. כל הורה מפקיד לחשבון סכום קבוע מדי חודש, וממנו משולמות כל הוצאות הילדים. מודל זה דורש רמת אמון גבוהה ושיתוף פעולה.
4. שיפוי בהתאם לחשבוניות: ההורה הלא משמורן מתחייב לשפות את ההורה המשמורן עבור הוצאות ספציפיות, כנגד הצגת חשבוניות. מודל זה עלול להיות מסורבל ודורש מעקב רב.

יתרונות הסכם גירושין: גמישות, שליטה של הצדדים, הפחתת עוינות, וחיסכון בזמן ובעלויות משפטיות. עורך דין המתמחה בתחום, כמו עורך הדין ערן עזרא, יסייע לכם להבין את המשמעויות של כל מודל ולנסח הסכם הוגן שיאושר בבית המשפט. בין אם מדובר בהסכם או בתביעה, חשוב להבין לעומק כמה מזונות משלמים על 2 ילדים ומהם הגורמים שמשפיעים על הסכום.

האם מזונות על 2 ילדים משתנים עם הגיל?

כן, גיל הילדים הוא גורם משמעותי המשפיע על גובה המזונות. צרכים של פעוט שונים מצרכים של ילד בבית ספר יסודי, ושניהם שונים מצרכי מתבגר. מעבר לכך, החוק עצמו קובע נקודות ציון קריטיות המשפיעות על החובה.

בקצרה: גובה המזונות משתנה עם גיל הילדים; חובת האב משתנה בגיל 15, ובגיל 18 הסכום לרוב מופחת לשליש עד סיום השירות הצבאי/לאומי.

שינויים בחובת המזונות לפי גיל:

• עד גיל 6: חובת מזונות אב אבסולוטית (מכוח הדין העברי) לצרכים הכרחיים, ללא קשר ליכולתו או ליכולת האם.
• מגיל 6 עד גיל 15: חובת אב אבסולוטית לצרכים הכרחיים, אך בגיל זה נכנסה לתוקפה הלכת בע"מ 919/15 שמאפשרת חלוקה בהתאם ליכולות ההורים וזמני שהות שוויוניים.
• מגיל 15 עד גיל 18: חובת המזונות עוברת לדין האזרחי ("מדורים", "מכוח צדקה"). כאן, שני ההורים חבים במזונות באופן יחסי להכנסותיהם וליכולתם הכלכלית.
• מגיל 18 עד גיל 21 (תום שירות צבאי/לאומי): סכום המזונות בדרך כלל יופחת לשליש מהסכום ששולם עד גיל 18. הרעיון הוא לתת לילד "דמי כיס" ותמיכה כלכלית בזמן שירותו, כאשר הוא לרוב כבר אינו מתגורר באופן קבוע בבית אחד ההורים.

במקרים חריגים, למשל ילד עם צרכים מיוחדים, חובת המזונות יכולה להימשך גם מעבר לגיל 21.

מה קורה במקרה של שינוי נסיבות מהותי?

החיים אינם קבועים, וכך גם הנסיבות הכלכליות והאישיות של הורים וילדים. אם חל שינוי מהותי בנסיבות מאז שנקבעו המזונות, ניתן להגיש תביעה לבית המשפט להפחתה או להגדלתם.

בקצרה: ניתן לבקש שינוי בגובה המזונות אם חל שינוי מהותי בנסיבות, כמו שינוי בהכנסות, בזמני שהות או בצרכים של הילדים.

דוגמאות לשינוי נסיבות מהותי:

• הפחתה משמעותית בהכנסת אחד ההורים: פיטורים, מחלה, פגיעה ביכולת העבודה.
• הגדלה משמעותית בהכנסת אחד ההורים: קידום בעבודה, ירושה משמעותית.
• שינוי מהותי בזמני השהות: מעבר ממשמורת מלאה של הורה אחד למשמורת משותפת או להיפך.
• שינוי בצרכי הילדים: התפתחות מחלה כרונית, צורך בטיפולים יקרים, התחלת לימודים אקדמיים.
• נישואים מחדש של ההורה המשמורן: שינוי במצב הכלכלי של התא המשפחתי.
• לידת ילדים נוספים: אצל אחד ההורים.

חשוב לזכור שבית המשפט אינו מאשר כל שינוי. השינוי צריך להיות מהותי ובלתי צפוי בעת קביעת המזונות המקורית. הגשת תביעה לשינוי מזונות דורשת הבנה משפטית מעמיקה, ולכן מומלץ להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום.

מה כדאי לעשות עכשיו

אם אתם עומדים בפני הליך גירושין, או אם חלו שינויים בנסיבות המשפיעים על נושא מזונות הילדים, פעלו באופן מושכל. אספו מסמכים רלוונטיים: תלושי שכר, דפי בנק, מסמכים המעידים על הכנסות והוצאות, וכן קבלות על הוצאות הילדים. נסו לגבש רשימה מפורטת של צרכים. מעבר לזאת, כדאי לנסות ולהגיע להסכמות עם הצד השני, ככל שהדבר אפשרי. במקרים רבים, גישור יכול לחסוך זמן רב, כסף רב ועוגמת נפש.

מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה. הוא יוכל לבחון את נסיבות המקרה הייחודי שלכם, להעריך את הסכומים הריאליים וללוות אתכם בתהליך - בין אם מדובר בגיבוש הסכם גירושין ובין אם בהגשת תביעה לבית המשפט. ליווי משפטי מקצועי יסייע לכם להגן על זכויותיכם ועל עתיד ילדיכם.

המידע המובא במאמר זה הוא בגדר מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל עניין משפטי מומלץ לפנות לעורך דין מנוסה בתחום.