הליכי גירושין בישראל ניתנים לטיפול באחת משתי ערכאות משפטיות שלהן סמכויות חופפות: בבית הדין למשפחה או בבית הדין הרבני. לכל אחת מהערכאות הללו סמכויות משלה בהליך הגירושין, כאשר לבתי הדין הרבניים, יש סמכות בלעדית בנושא מתן הגט עצמו.
סמכויות בית המשפט בהליך גירושין והחפיפה בין הערכאות השונות
בכל הנוגע לגירושין של זוגות יהודיים במדינת ישראל, מערכת המשפט הרבנית היא בעלת סמכות בלעדית להתרת ברית הנישואין עצמה. ניתוק קשרי הנישואין בין זוגות יהודיים, מתבצעת ברבנות בטקס שנקרא "סידור גט". לבתי הדין הרבניים ישנה הסמכות להכריע האם עילת הגירושין שמציג מי מהצדדים היא לגיטימית על פי דין תורה, או שיש מקום לדחות את תביעת הגירושין שהוגשה לפתחו.
אולם מלבד נושא אישור הגט עצמו, ישנם נושאים נוספים הנוגעים לגירושין בין זוגות. בנושאים הללו, חשוב לדעת כי סמכויות בית המשפט בהליך גירושין נתונות הן בידי הרבנות והן בידי בתי הדין לענייני משפחה, כפי שנסביר בהמשך בהרחבה.
סמכויות בית המשפט בהליכי גירושין בנושאים הכרוכים בהם
סמכויות בית המשפט בהליך גירושין נוגעות לכלל הנושאים הכרוכים בתביעת הגירושין, לרבות:
- חלוקת רכוש, נכסים וממון
- משמורת על הילדים
- הסדרי ראייה
- דמי מזונות לילדים
- דמי מזונות לאישה
למעשה, גם בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הדתי, מוסמכים לדון בנושאים שלעיל. כפל סמכויות זה מוביל לתופעה הידועה בתור "מרוץ הסמכויות בגירושין", שלגביה נפרט בהמשך.
סמכויות בית המשפט בהליך גירושין – כפל הסמכויות
במדינת ישראל ישנה תופעה משפטית יוצאת דופן, שאין לה אח ורע בעולם. ישנן כאמור 2 מערכות משפט נפרדות, שלשתיהן ישנה הסמכות להכריע בנושאים שונות הנוגעים להליכי גירושין בין זוגות יהודיים. נשאלת אם כן השאלה: מדוע סמכויות בית המשפט בהליך גירושין נתונות בידיהן של שתי מערכות משפט שונות ולא רק בידי ערכאה אחת? ובכן, זוהי תופעה הנגזרת מן העובדה שישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית.
שילוב זה בין דת ומדינה הוביל לכך שבסוגיות מתחום דיני המשפחה, לרבות הליכי גירושין, ניתן להכריע על פי עקרונות משפטיים הקבועים בדין תורה או על פי עקרונות המשפט האזרחי. מערכת המשפט הפוסקת בהתאם לדין תורה היא כאמור הרבנות, בעוד שעקרונות המשפט האזרחי מנחים את פסיקתם של בתי הדין לענייני משפחה.
כך למרות שהסמכות לאישור הגט עצמו, עודנה שמורה לרבנות בלבד, בכל יתר הנושאים הנוגעים לתביעות גירושין – קרי, חלוקת נכסים בגירושין, הסכמי משמורת וראייה או תשלומי מזונות – ניתן לדון גם בבית משפט לענייני משפחה. זאת על פי העדפתם של בני הזוג או בהתאם לבחירת הצד שהגיש את תביעת הגירושין ראשון.
מהו מרוץ הסמכויות ואיך הוא נוגע לענייננו?
התופעה שתוארה לעיל, לפיה בן הזוג הראשון שהגיש תביעת גירושין, קובע למעשה באיזו ערכאה משפטית ידונו הסוגיות הכרוכות בתביעה – נקראת בעגה משפטית "מרוץ הסמכויות". זהו מינוח כללי, שמקורו לא בהכרח בתביעות גירושין. המונח "מירוץ סמכויות" מתייחס באופן כללי למחלוקות שניתנות להכרעה באחת משתי ערכאות משפטיות ושאופן התנהלות התיק תלוי במידה רבה בערכאה שמולה הוא יתנהל בפועל.
לאור השוני בין מערכת הדינים שלפיה מתנהלת הרבנות לעומת מערכת המשפט האזרחי, כשאחד מבני הזוג מגיש תביעת גירושין לערכאה מסוימת, הוא בעצם קובע בצורה חד צדדית את אופן ההתייחסות לסוגיות השונות בגירושין.
ההבדלים בין סמכויות בית המשפט בהליך גירושין בכל אחת מן הערכאות
השוני העיקרי באופן ההתנהלות של בתי המשפט לענייני משפחה אל מול בתי המשפט הרבניים בתביעות גירושין, מתבטא בנושאים הבאים:
- הבדלים הנוגעים לדמי המזונות לילדים ולאישה – במסגרת סמכויות בית המשפט בהליך גירושין, בתי משפט לענייני משפחה נוהגים ככלל לקצוב דמי מזונות לאישה ולילדים בסכום גבוה יותר וצמוד למדד, בהשוואה לבתי המשפט הרבניים, שאצלם סכום דמי המזונות הנקצבים בגירושין לטובת האישה וילדיה, הוא במרבית המקרים נמוך יותר, ובהצמדה אך ורק לתוספת היוקר.
- ההבדלים הנוגעים לחלוקת הרכוש בין בני הזוג – בדרך כלל, כאשר בתי הדין לענייני משפחה, פוסקים בנושא של חלוקת רכוש בין בני זוג בגירושין, בהעדר הסכם ממון חתום ומאושר, החלוקה תתבצע על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג. חלוקת רכוש בגירושין המתבצעת בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, במרבית המקרים מזכה את שני הצדדים בגירושין, במחצית מכל הרכוש אשר נצבר בין בני הזוג במהלך תקופת הנישואים שלהם. זאת ללא כל קשר לסוגיה על שם איזה מבני הזוג נרשם הרכוש המדובר בפועל. יתרה מכך, כאשר ישנם פערים גדולים בין הכנסות בני הזוג, ובפרט כשהם נוצרו על רקע תפקוד האישה כעקרת בית והדמות המטפלת העיקרית בילדים, עשוי בית המשפט האזרחי לפסוק על תשלומי פיצויים מצד בעלה, שיאזנו את מצבה הכספי בגירושין. לעומת זאת, במסגרת סמכויות בית המשפט בהליך גירושין בבית דין רבני, לרוב תתבצע חלוקת הרכוש בגירושין בכפוף לבעלות המתועדת בנכסים, וזאת ללא מתן משקל רב לתרומת האישה לניהול משק הבית וגידול הילדים, לעניין חלוקת הרכוש והכספים בינה לבין בעלה בגירושין.
האם כדאי להישען על סמכויות בית המשפט בהליך גירושין בבית דין רבני או בבית דין אזרחי?
בעבר, נהוג היה לחשוב כי תיקי גירושין שמטופלים בבתי הדין הרבניים מיטיבים יותר עם הגבר, לעומת תביעות גירושין שמתנהלות בבתי משפט אזרחיים שמיטיבות יותר עם האישה – הרי שכיום, אין הדבר בהכרח כך ולכן רצוי להסתכל על כל תיק גירושין לגופו.
לסיכום
במאמר זה ראינו כיצד סמכויות בית המשפט בהליך גירושין נחלקות בין שתי מערכות משפט שונות. היות והערכאות השונות מונחות על ידי עקרונות משפטיים שונים – להליך הגירושין עשויות להיות תוצאות שונות בהתאם לערכאה שבהן התביעה תטופל. חשוב לתכנן מראש את האסטרטגיה המשפטית בהליך הגירושין בעזרת עורך דין מיומן.
