לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו:

האם ניתן לחייב בעל או אישה בגט לפני חלוקת הרכוש

האם ניתן לחייב בעל או אישה בגט לפני חלוקת הרכוש

גירושין הינו מצב שאף זוג שמתחתן אינו חושב שיגיע אליו או לכל הפחות מקווה מאוד שלא להגיע אליו. אך הסטטיסטיקה והמציאות מראה כי שליש מהזוגות בישראל יסיימו את הקשר הזוגי שלהם בהליך הגירושין. בהליך הגירושין מלבד פירוק התא המשפחתי ישנו גם פירוק של שותפות על הרכוש והנכסים המשותפים והחלוקה הזו במקרים רבים עשויה להוביל לסכסוכים רבים.

 

הליך הגירושין בישראל

בישראל ישנה התנגשות בין החוק האזרחי והחוקי ההלכה היהודית בנושאים רבים כמו נושאי השבת, נושאי חינוך וגם נושאי הנישואים והגירושין. כתוצאה מכך ישנן שתי סמכויות נפרדות אשר עוסקות בנושאים של שלום בית ומשפחה ולכל אחת מהן יש את הסמכויות שלו וכן את הערכים שעל פיהם נקבעים החוקים ופסקי הדין הרלוונטיים.

 

הסמכויות של בית הדין הרבני

הגוף הראשון בתחום הנישואים והגירושין הינו בית הדין הרבני, שלו יש את מירב הסמכויות בכל הנוגע לתחום הגירושין. ראשית בית הדין הרבני הינו הסמכות הבלעדית לאישור הגירושין ולמתן הגט. בישראל נכון לשנת 2021, לא ניתן להתגרש באופן אזרחי אלא רק באופן דתי. הדבר תקף לכל אדם יהודי בין אם התחתן בנישואים אזרחיים בחו"ל ובין אם התחתן דרך הרבנות.

בנוסף לכך, לרבנות יש סמכות בהכרעה על סכסוכים הקשורים בהליך הגירושין. סכסוכים אלו יכולים להיות בנושאים של משמורת על הילדים, חלוקה של הרכוש המשותף וכל סוגיה נוספת הקשורה לסיום החיים המשותפים של בני הזוג. ההכרעות של בית הדין הרבני נעשות כולן על בסיס חוקי ההלכה ובהשראה של החוק העיברי.

 

הסמכויות של בית המשפט לענייני משפחה

לעומת בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות רק בתחום חלוקת הרכוש ומשמורת על הילדים, ללא יכולת להכריע על פירוק הקשר ומתן הגט. על כן, במקביל לבקשה לגירושין בפועל שתתקיים בבית הדין הרבני, יכולה להיות מוגשת תביעה בנושאים המועדים לסכסוכים בבית המשפט לענייני משפחה.

 

חלוקת הרכוש – מה החוק אומר?

אחד הנושאים שיש לפתור בעת גירושין הינה חלוקת הרכוש המשותף, בין אם מדובר על רכוש ונכסים שנרכשו במהלך הנישואים ובין אם מדובר על רכוש שהיה שייך למי מבני הזוג לפני מיסוד הקשר אך יועד לשימוש של שני הצדדים.

נושא הרכוש אינו מסתכם רק בכסף, הוא עשוי להיות בעיה עמוקה יותר בעיקר במקרים בהם ישנו נכס בו מתגוררים הילדים של המשפחה או במקרים בהם יחסי הכוחות הכלכליים בין שני בני הזוג הם לא שווים וישנם פערים משמעותיים בין יכולת ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג.

עקרונית, החוק מגדיר שכל נכס או רכוש שהושג על ידי מי מבני הזוג במהלך שנות הנישואים שייך לשניהם ולכן במקרה של גירושין הרכוש צפוי להתחלק ביניהם באופן שווה. עם כי, בהסתכלות על המצב במקרי האמת, ברוב המקרים החלוקה אינה מתבצעת באופן שוויוני מלא.

 

מה לגבי הסכם ממון?

במקרה של הסכם ממון בדרך כלל ובמידה והוא נחתם ובוצע כראוי מדובר על חוזה מחייב אשר מגדיר באופן חד משמעי את כל הזכויות והחובות הכלכליים של מי מבני הזוג במצב של גירושין. בדרך כלל, למעט מקרים חריגים, לא ניתן לערער על הסכם הממון ולכן חלוקת הרכוש מתבצעת אל מול ההסכם.

 

החלטה על גירושין

החלטה על גירושין אינה החלטה קלה ולעיתים היא אף מתרחשת באופן חד צדדי ולא מרצון של שני בני הזוג. אך, מרגע שההחלטה התקבלה ונפתח הליך קבלת הגט בבית הדין הרבני יתבצעו במקביל מספר הליכים. ההליך הראשון הינו קבלת אישור מבית הדין לקיומם של הגירושין. הליך זה חייב להיעשות בהסכמה של שני בני הזוג.

ההליך השני הינו הליך של חלוקת רכוש והסכם גירושין, אשר מגדיר בתוכו את כל התנאים של סיום הקשר. לעיתים, למרות העובדה שבני הזוג שניהם מסכימים על הגירושין, הם אינם מסכימים על נושא חלוקת הרכוש. במצב כזה ובמידה ושני בני הזוג רוצים בגירושין, בית הדין הרבני עשוי לאשר את הגירושין וזאת כמובן במידה ובית הדין סבור כי אין סיכוי לשלום בית ואיחוד המשפחה.

 

האם בית הדין מחייב לתת גט גם אם אין הסכמה על חלוקת הרכוש?

הבעיה נוצרת כאשר אחד מבני הזוג מתנה את מתן או קבלת הגט בסיום ההליך הקשור בחלוקת הנכסים. מקרים אלו יכולים להתקיים במצב בו אחד מבני הזוג סבור שיוכל לקבל "עסקה" טובה יותר אם ימשוך את הזמן ובמידה ויאשר את הגירושין יאבד את היתרון שלו. מה שמוגדר כמצב עסקי לחלוטין.

במקרים מהסוג, בית הדין הרבני יכול לפעול בשתי דרכים מנוגדות לחלוטין אשר תלויות בדעת הדיינים עצמם ובמקרה הספציפי. מצד אחד, יכולים הדיינים להחליט כי עדיף לסגור את כל נושאי הגט יחד ואין חיוב לדרוש את קבלת הגט בהקדם. וזאת כדי לאפשר לאותו צד בסכסוך לקבל את זכויותיו המלאות (לפי ראות עיניו).

לעומת זאת, יש מקרים בהם בית הדין יחליט כי מתן גט בהקדם עשוי למנוע אי נעימות בין בני הזוג וכי ניתן בלי בעיה לפתור את נושא חלוקת הרכוש גם לאחר השלמת הגט ולכן יעדיף בית הדין לחייב את מתן הגט.

 

סרבנות גט – הרכוש הוא רק תירוץ

ישנם מקרים בהם אחד מבני הזוג מסרב לתת (או לקבל) את הגט ומשתמש בנושא חלוקת הרכוש בתור תירוץ בשביל למשוך את ההליך ולמנוע מבן זוגו את קבלת הגט. במקרים אלו ובמידה ובית הדין הרבני יראה כי אכן הסיבה למשיכת נושאי הסכסוך אינה טהורה, בית הדין הרבני יכול לפעול לחייב את בן הזוג הסרבן לתת את הגט גם ללא סיכום נושא הסכסוך.

במקרים אלו, עשוי בית הדין הרבני להטיל סנקציות על בן הזוג הסרבן וזאת כדי לגרום לו לתת את הגט ולסיים את נושאי הסכסוך.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

האם הסכמה להתגרש מהווה עילה לכפיית גט?

האם הסכמה להתגרש מהווה עילה לכפיית גט? תחום הנישואים והגירושין בישראל מהווה את אחת מהנקודות הרגישות ביותר הקיימות בכל הסכסוך שבין דת למדינה. היסטורית הרבנות

דרכי כפיית גט

דרכי כפיית גט כפיית גט אינה דבר של מה בכך, מדובר על הליך מסובך הן מבחינה הלכתית והן מבחינה חוקית אזרחית ויש צורך להבין לעומק

מהי סרבנות גט

הרבנות הינה הסמכות העיקרית והיחידה בישראל אשר מטפלת בנושאים של נישואים וגירושין בישראל. המשמעות היא שכל אדם יהודי הרוצה להתחתן או להתגרש בתוך גבולות מדינת

מתי יש צורך בגט מבית הדין הרבני?

בראשית הקמתה של מדינת ישראל בתור מדינה יהודית ודמוקרטית נקבע כי כל הסמכויות הקשורות בנישואים וגירושין וכפועל יוצא מכך בהקמתן של משפחות חדשות, יהיה בידיה

חיוב בעל בגט בנסיבות של בגידה

גירושין אינן תהליך פשוט לאף אחד מהצדדים בזוגיות וללא קשר לסיבה שבגינה הזוג מחליט להתגרש. אך, הסיטואציה הופכת למסובכת אף יותר במקרים בהם התבצעה בגידה

עורך דין גירושין יריב ואקנין
עו"ד יריב ואקנין - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו:
או השאירו פרטים בטופס: