מעשי כיעור כעילה לגירושין
מעשי כיעור מוגדרים בדין העברי בתור מעשים שיש בהם כדי לעורר חשד לכך שאישה נאפה בבעלה עם גבר אחר. זאת מעצם היותם מעשים שאינם הולמים אשת איש, לכאורה. למשל, אישה שראו אותה יושבת במרפסת של חדר במלון עם גבר שאינו בעלה ו / או מתגפפת עימו. גם תכתובות שמעלות חשד ליחסים אסורים עם גבר זר, עשויות להתקבל בבית המשפט כהוכחה למעשה כיעור מצד האישה. במאמר זה נסביר על הנסיבות שבהן עשויים להיחשב מעשי כיעור כעילה לגירושין, על ההשלכות האפשריות, וחשיבות הסיוע המשפטי במקרים כאלו.
מעשי כיעור כעילה לגירושין ולביטול הכתובה
כשזוג יהודי מתחתן בחתונה דתית, נדרש הגבר להעניק לאשתו מסמך שנקרא "כתובה". זהו בעצם חוזה משפטי לכל דבר ועניין שבו מופיע פירוט של כלל הזכויות והחובות בין בני הזוג הנישאים. בין תפקידיה של הכתובה, היא מיועדת לספק לאישה הגנה מפני החלטה חד צדדית של הבעל לגרשה ללא צידוק. לכן הבעל רושם בכתובה סכום כסף שבא להבטיח את הזכויות של זוגתו ככל שיבחר לגרשה.
כך במידה והזוג יכנס להליכי גירושין, לאישה תהיה אפשרות לתבוע את מימוש הכתובה מידי בעלה, בתור תנאי להסכמתה לקבלת הגט. אולם לא אחת, עולה הטענה למעשי כיעור כעילה לגירושין מצד בעלים ששואפים להתנער מחבותם לשלם את הכתובה לאישה.
הנסיבות שבהן עשויים להיחשב מעשי כיעור כעילה לגירושין
הדין העברי שעל פיו מכריעה הרבנות בתביעות גירושין, קובע כי בגידה מהווה עילה לגירושין. למעשה, ההלכה קובעת כי בעל שאשתו בגדה בו, אינו רשאי לסלוח לה על בגידתה בו, אלא נדרש לגרש אותה ולתת לה גט. מעשה בגידה שהוכח, הופך את האישה אסורה לא רק לבעלה אלא גם לבועלה, קרי – הגבר שעימו היא נאפה בבעלה.
אולם לשם הפיכת בגידה לעילה לגירושין, דרושה הוכחה שאין עוררין עליה, לקיומו של מעשה הניאוף. למשל, בדמות 2 עדים שיוכלים לאשר כי חזו במו עיניהם בכך שהאישה קיימה יחסי מין עם גבר שאינו בעלה. במצב שבו קיימת הוכחה חותכת שכזו לדבר הבגידה, בית הדין הרבני ישלול מהאישה זכויות שונות בגירושין, לרבות הזכות לכתובתה, לדמי מזונות לאישה עד למתן הגט וכן את היכולת להינשא לאיש שעימו נאפה, בטקס נישואין דתי.
עם זאת למותר לציין כי נדירים הם המקרים שבהם אכן קיימת הוכחה חד משמעית לקיום יחסי אישות בין אישה נשואה לגבר זר. על כן קיימת בדין העברי התייחסות למונח שנקרא "מעשי כיעור". למה הכוונה ומתי יחשבו מעשי כיעור כעילה לגירושין ושלילת זכויות האישה, נסביר בפסקה הבאה. אולם נקדים ונאמר כי בפועל, הנסיבות שבהן עשויים להיחשב מעשי כיעור כעילה לגירושין, הן תלויות הקשר.
למה הכוונה ב"מעשי כיעור" ומתי יחשבו מעשי כיעור כעילה לגירושין
מטבע הדברים, השגת הוכחה חד משמעית לכך שאישה קיימה יחסי מין עם אדם שאינו בעלה, אינה עניין טריוויאלי במיוחד. לרוב קיימים אך ורק תימוכין לכך שהאישה ניהלה קשר בלתי הולם עם גבר שאינו בעלה. לדוגמא, אישה נשואה שנצפתה סועדת עם איש זר בשעת לילה מאוחרת לאור נרות, או מסתגרת בחדר מלון עם גבר שאינו בעלה ואינה יוצאת במשך שעות.
אלו הם מעשים שנחשבים כמעשי כיעור על פי ההלכה היהודית, ואף שהם לא מעידים במישרין על כך שאישה מקיימת יחסי אישות מלאים עם גבר שאינו בעלה, הם עשויים ללמד על כך שהקשר בינה לבין אדם זה פולש למחוזות אסורים. מכאן נשאלת השאלה: אילו מעשים נחשבים מבחינת בתי הדין הרבניים ככאלו שמציגים סבירות גבוהה לכך שאישה קיימה יחסי מין עם גבר מחוץ לנישואין? על כך בפסקה הבאה.
מעשי כיעור כעילה לגירושין – באילו מקרים?
מעשה כיעור שאישה מבצעת עשויים לבוא לכלל ביטוי כמגוון שלם של התנהגויות שעלולות לעורר חשד לבגידה מצידה בבעלה. נחדד ונאמר כי פעולות אלו אינן מהוות הוכחה חותכת לכך שהאישה נואפת בבעלה, אלא מעוררות חשד סביר לכך. לצורך העניין, אישה המתגפפת עם גבר שאינו בעלה, או מבלה את הלילה בביתו של גבר זר – יכולה להיאשם במעשי כיעור כעילה לגירושין, הגם שהאקט המיני כשלעצמו איננו מוכח.
נטל ההוכחה למעשי כיעור כעילה לגירושין
כאשר גבר טוען למעשה כיעור מצד אשתו, הוא נדרש להוכיח את טענתו ככל והוא מתייחס למעשה כיעור כעילה לגירושין ולשלילת כתובתה. אף שהוכחת דבר קיומו של מעשה כיעור, היא לכאורה פשוטה מההוכחה הנדרשת למעשה ניאוף, עדיין קיים נטל הוכחה שמחייב את הבעל, ובפרט כאשר האישה מכחישה את טענותיו נגדה.
כיצד מוכיחים בבית הדין הרבני מעשה כיעור?
מעשה כיעור, נבחן ביחס לנורמות החברתיות המקובלות בחברה אליה משתייכת האישה הנאשמת בכך. הרבנות נוהגת להתייחס באופן שונה לנשים חילוניות לעומת נשים דתיות. כך למשל, אישה חרדית שנצפתה מחבקת גבר שאינו בעלה עלולה להיאשם במעשה כיעור, היינו – במגע אסור ולא לגיטימי שמעלה חשד לבגידה בבעלה.
זאת להבדיל מאישה חילונית, שבחבקה גבר שאינה נשואה לו, עדיין אינה חורגת מהנורמות החברתיות המקובלות. לכן, דייני בית הדין הרבני בוחנים כל מקרה לגופו בהתאם להקשר שבו המעשים בוצעו.
ההבדל בין בגידה למעשה כיעור
בשונה ממעשה בגידה, שכדי להוכיח את קיומו כעילה לגירושין, יש צורך להציג בפני בית הדין הרבני 2 עדים אמינים שחזו במו עיניהם בקיום יחסי אישות בין האישה לגבר זר – כשמדובר על מעשה כיעור כעילה לגירושין, הוכחתו היא תלויית נסיבות. כאשר גבר טוען למעשי כיעור מצד אשתו כעילת גירושין, מספיק שיוכיח את קיומן של נסיבות שמהן ניתן להבין שהאישה נאפה בו, גם ללא עדי ראייה לכך.
למשל, אם לגבר יש צילומים שמתעדים את אשתו מבקרת בדירתו של גבר אחר, או נכנסת איתו לחדר במלון ושבה רק למחרת, דייני בית הדין הרבני עשויים להכיר בכך כהוכחה לבגידה מצידה המהווה עילה לגירושין.
ההשלכות של הוכחת מעשי כיעור כעילה לגירושין
לרוב בהוכחת מעשי כיעור כעילה לגירושין, בתי הדין הרבניים נוהגים לפטור את הגבר מתשלום מזונות אישה לזוגתו וכן מתשלום דמי הכתובה. בנוסף, ככל שיוכח כי מעשי הכיעור מעידים בסבירות גבוהה על כך שהאישה בגדה בבעלה, עשוי הדבר להוביל להוצאת טענת ממזרות של ילדיה, מה שעשוי להשפיע באופן שלילי על עתידם.
חשיבות הסיוע המשפטי בחשד למעשי כיעור כעילה לגירושין
במאמרנו זה, עסקנו בנושא הרגיש של מעשי כיעור כעילה לגירושין בדין העברי. כאמור, למצבים אלו עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת על אישה בגירושין. לכן כאשר הבעל חפץ במתן גט לאשתו בטענה לכך שביצעה מעשים לא לגיטימיים עם גבר אחר, הפנייה לסיוע משפטי של עורך דין גירושין, היא מחויבת המציאות.
