על פי החוק במדינת ישראל, דמי מזונות לילדים משולמים לאחר הגירושין על ידי ההורה שאינו בעל המשמורת בילדים (שהוא לרוב האב), להורה המשמורן (בדרך כלל האם). זאת עד להגיעם של הילדים אל גיל 21 – הגיל שבו לרוב מסתיים השירות הצבאי או השירות הלאומי והילדים מתחילים לעבוד לפרנסתם. מעבר להפחתה האוטומטית של דמי המזונות לילדים, המתרחשת כברירת מחדל החל מגיל 18 שהוא מועד הפיכתם לבגירים מבחינה חוקית, בתרחישים שונים, רשאי משלם המזונות להגיש תביעה להפחתת מזונות עוד קודם. בשורות הבאות נסביר מהם השיקולים שבוחן בית המשפט בהקשר לתביעות אלו וכיצד ההלכה הפסוקה בתביעות הפחתת מזונות משפיעה על סיכוייהן להתקבל.
הדרך בה נקבע היקפם של דמי מזונות לילדים בגירושין
גובהם של דמי מזונות לילדים נקבע במסגרת הליכי גירושין בישראל באחת משתי דרכים:
- כחלק מהסכם הגירושים אותו מגבשים בני הזוג המתגרשים בשיתוף פעולה. מן הראוי להזכיר כי להסכמי גירושים יש תוקף משפטי מחייב כמו לכל פסק דין, וזאת החל מהרגע שבו ההסכם מאושר בבית משפט. מכאן שקביעת שיעור המזונות לילדים היא קביעה מחייבת.
- באמצעות פסק דין שבית המשפט קובע בתביעת המזונות, ככל שהוגשה כזו תביעה בידיו של אחד מבני הזוג במסגרת הליך הגירושין.
כך או כך, חשוב לדעת שסכום המזונות לילדים ניתן לשינוי בהינתן ומתחרשים שינויים בלתי צפויים בנסיבות החיים של ההורים. כשמדובר בשינוי שקיים בו צידוק להפחתה של סכום המזונות לילדים שנקבע במקור, שווה לשקול להגיש תביעה להפחתת מזונות לבית המשפט.
מהם השיקולים שבוחן בית המשפט בעת קציבת המזונות ובהקשר לתביעות להפחתתם?
בקציבת סכום המזונות לילדים במסגרת תביעות מזונות הנלוות להליכי גירושין קיימים כמה וכמה שיקולים, שבתי הדין העוסקים בתביעת המזונות, נוהגים להתייחס אליהם לשם הכרעת הדין:
- גובה ההכנסות של בני הזוג שמתגרשים
- סוג הסכם המשמורת על הילדים
- הגיל של הילדים בגירושים
שיקולים אלו, נבחנים גם כשמוגשת לבית המשפט תביעה להפחתת סכום המזונות שנקבע במקור במסגרת פסק הדין שניתן בתביעת המזונות בגירושין או כחלק מהסכם הגירושין שאושר בבית המשפט.
התנאים שאיפשרו הגשת תביעה להפחתת מזונות בעבר
עד לפני שנים בודדות, אבות גרושים שחפצים היו להגיש תביעה להפחתת מזונות, נדרשו להוכיח שחל שינוי ממשי ובלתי צפוי בנסיבות חייהם, מאז קביעת היקף המזונות המקורי. לדוגמא, קיטון חמור בהכנסות האב ו/או פגיעה במצבו הכלכלי. על אותו המשקל, אף גידול דרמטי בהכנסות האם יכול היה להיחשב כתמורה רלוונטית לעניין זה, וכן הרחבת של זמני השהות של ההורה שאיננו משמורן עם ילדיו.
במצבים מן הסוג הנ"ל, ככל שהאב שהגיש תביעה להפחתת מזונות, הצליח להוכיח בבית המשפט שאכן התרחש שינוי משמעותי מאוד בנסיבות חייו שאותו לא יכול היה לצפות מראש, לרוב היה מופחת היקפו של חיוב המזונות לילדים. זאת בכפוף לשיקול הדעת של השופט שטיפל בתביעה, כששיעור ההפחתה נסוב לרוב סביב 25 אחוז ועד 50 אחוז מסכום דמי המזונות שנקבע במקור.
בהמשך לכך, ביולי 2017, ניתן בבית המשפט העליון פסק דין שהוביל להקלה בתנאי הסף שאיפשרו את אישורן של תביעות להפחתת מזונות עד אז. פסק הדין הזה קבע שבמקרה שבו זמני השהייה של שני בני הזוג הגרושים עם הילדים המשותפים שלהם הם שווים וככל שהיקף הכנסותיהם דומה – אזי חובת תשלום המזונות לילדים תבוטל לחלוטין. זאת בכפוף לכך שמדובר על ילדים קטינים בגילאי 6 ועד 15.
פסק הדין הנ"ל הוביל לאימוץ של מגמה פסיקתית חדשה בבתי הדין בארץ, שביטלה את החיוב בתשלומי מזונות לילדים בגילאים האלו, בהינתן אותם תנאים שצוינו לעיל, וזאת גם ללא קיומו של הסדר משמורת משותפת באופן רשמי.
הרציונל מאחורי ההקלה בדרישות הסף לאישור תביעה להפחתת מזונות
בשנת 2018, עקב פסיקה תקדימית שניתנה בבית משפט מחוזי, נקבע שגם בתיקי הפחתת מזונות שנסגרו זה מכבר, תהא ההלכה הפסוקה העדכנית תקפה. זאת במידה ויוכח שאכן אירעו שינויים כלשהם בנסיבות החיים של התובע.
החידוש המהותי בפסק הדין הנ"ל, היה בכך שהוא איפשר לתובעים להסתפק בשינוי נסיבות יחסית קל, כעילה להגשת תביעה להפחתת מזונות ילדים. היינו, בתי הדין הסכימו להתייחס לתביעות להפחתת מזונות בעין פחות דקדקנית מבעבר.
הרציונל מאחורי ההקלה בדרישות הסף לאישור תביעה להפחתת מזונות, היה שאבות רבים בישראל נפגעו מחתימה על הסכמי גירושין בהם נקבע סכום מזונות גבוה מאוד ובלתי מידתי, בהתאם לאמות המידה שמקובלות היו בעבר.
היות והמצב הוביל גברים רבים למצוקה כלכלית חריפה לאחר גירושיהם, ראתה מערכת המשפט צורך לאפשר לחיוב המזונות להיבחן מחדש על פי אמות מידה התואמות את השינויים שחלו בעשור האחרון בנושאי המשמורת והסדרי הראייה.
כיצד בוצע התחשיב בתביעה להפחתת מזונות החל משנת 2017?
בעקבות ההלכה הפסוקה משנת 2017, בתי משפט שהוגשו להם תביעות להפחתת מזונות, החלו לחשב מחדש את סכומי המזונות בהתאם לרמת ההכנסות של שני ההורים ביחס לזמני השהות של הילדים במחיצת כל אחד מההורים.
כיצד ההלכה הפסוקה כיום משפיעה על סיכוייה של תביעה להפחתת מזונות להתקבל
לצערם של לא מעט אבות בישראל, למרות השינוי בהלכה הפסוקה הנוגעת לתנאים לאישורה של תביעה להפחתת מזונות וביטולם, החל מינואר 2021 עקב פסק דין חדש שניתן בבית המשפט העליון, הוחזר המצב לקדמותו. על פי פסק דין זה, נכון להיום ההלכה הפסוקה בהקשר לתביעות להפחתת סכום המזונות, מחייבת כל תובע שמבקש להפחית או לבטל את סכום המזונות המקורי שקצב בית המשפט, להוכיח ששינוי מהותי חל בנסיבות חייו.
לא זו בלבד, אלא שגם כשעולה בידי התובע להוכיח שאכן אירוע שינוי נסיבתי מהסוג האמור, הפחתת שיעור המזונות מתאפשרת רק לגבי חלק יחסי מהיקף המזונות. זאת על פי הרכיב שבו חל השינוי, ולא מתוך סכום המזונות בכללותו.
כך למשל, לאב לילדים שהגיש תביעה להפחתת מזונות עקב נישואיה של אם ילדיו לגבר אחר (שינוי שמקטין את רכיב המדור לקטינים), יש אפשרות לקבל הפחתה בסכום המדור שקטן בלבד. הדבר נכון גם בהינתן זמני שהייה שווים והכנסות זהות של האב והאם. זאת בשונה מן המצב שהיה נהוג בין השנים 2017 ו – 2021, או אז זמני שהות שווים והיקף הכנסות שווה, יכלו להוביל אף לביטול החיוב בדמי מזונות לחלוטין.
