כשזוגות בישראל עומדים לקראת הליך גירושין, כאשר ברקע ישנו סכסוך חמורה ביניהם, עולה לעתים מזומנות התהייה: האם ניתן יהיה להגיע להסכם משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים? בסוגיה הזו נדון בפרוטרוט בשורות הבאות.
האם תקשורת בין ההורים הכרחית לקיום הסדר משמורת משותפת?
אם בעבר בתי המשפט לענייני משפחה בארץ, נהגו להתנות הסדרי משמורת משותפת בכך שזוג ההורים ישמרו על תקשורת תקינה, חיובית ומכבדת ביניהם, הרי שכיום ההלכה הפסוקה מעידה על מגמה שלפיה בתי המשפט כבר אינם מחייבים זוגות הורים לנהל תקשורת תקינה על מנת שיוכלו לקבל משמורת משותפת בילדיהם.
האם משמורת משותפת בהעדר תקשורת בין ההורים עדיפה על משמורת בלעדית?
אין ספק כי גירושין המובילים לפירוק התא המשפחתי, נוטים לערער את הקרקע תחת רגלי הילדים במשפחה. הדבר נכון אף יותר כאשר מדובר בילדים צעירים. לכן ברובם המוחלט של המקרים, מלבד בנסיבות חריגות, הילדים יצאו נשכרים מן האפשרות לקיים קשר רציף וקבוע עם שני הוריהם, גם לאחר הליך הגירושין.
מעורבות מצד שני ההורים בכל ההיבטים הנוגעים לגידול ילדיהם היא חיונית מאין כמוה לביסוס הביטחון העצמי של הילדים ומתן מענה לכל צרכיהם. זהו הפתרון שהסדר משמורת משותפת בא לאפשר.
אולם במקרים שבהם הקשר בין ההורים אינו מאפשר להם לנהל תקשורת חיובית האחד מול השנייה לפעמים הנזקים שעלולים להיגרם כפועל יוצא של הניסיון לתקשר בכל מחיר – עלול לעלות על התועלת.
היות והחלופה של משמורת בלעדית של אחד ההורים בלבד, פוגמת ביכולתם של הילדים לשמור על קשר רציף ובריא עם אחד ההורים שהוא כה חיוני להתפתחותם התקינה, בתי המשפט נוטים כיום לאפשר גם לזוגות גרושים שאינם ביחסים טובים זה עם זו, להישאר מעורבים בצורה שוויונית בחיי ילדיהם, במסגרת משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים.
מה בין משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים ועיקרון "חזקת הגיל הרך"
עיקרון "חזקת הגיל הרך" אשר מוגדר בחוק הכשרות המשפטית ואפוטרופסות, קובע כי ילדים קטינים בגילאי 6 ומטה, יישארו בגירושין בחזקתה הבלעדית של אימם. עם זאת, בשנים האחרונות חקיקה זו עוברת בחינה מחודשת, שמטרתה הינה לאפשר לאבותיהם של ילדים רכים, הזדמנות לקבלת משמורת משותפת על ילדיהם הקטנים.
למותר לציין כי ההמלצות הללו טרם עוגנו בחוק ופסיקה בצורה גורפת. לכן כל תביעת משמורת המתייחסת לילדים קטנים בגילאי 6 ומטה, אשר בה עולה הצורך במשמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים, מחייבת את בית המשפט הדן במקרה להתייחס לכל מקרה לגופו, תוך התייחסות לטובתו של הילד בכפוף לנסיבות המקרה בתיק.
ההצדקה להסדר משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים
הפסיקה בתביעות משמורת בבתי המשפט לענייני משפחה בשנים האחרונות, מעידה על כך שמודל המשמורת המשותפת, הוא פתרון שנתמך במחקרים שבהם הוכחה חשיבותה של מעורבות שוויונית של שני הורי הילד בחייו, ובייחוד לאחר הגירושין.
כששני ההורים מעורבים באופן אקטיבי ושוויוני בחיי ילדיהם, הדבר מועיל מאוד להתפתחותם הנפשית, החינוכית והגופנית התקינה, ולרווחתם הכוללת. כאמור, מחקרים תומכים בכך שמעורבות האב בחייהם של ילדיו תורמת גם לביטחון עצמי טוב יותר, יכולת הסתגלות משופרת, ולתפקוד חברתי, רגשי ואישי טוב יותר.
בהתאם לזאת, מערכת המשפט במדינת ישראל נוטה לשקול לחיוב את האפשרות לקיום משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים, מתוך חשיבה על טובת הילדים, והבנה שברבים מן המקרים, התועלות צפויות לעלות על החסרונות.
באילו תנאים תתאפשר משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים
כדי לאפשר משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים, על בית המשפט לבחון כל הורה על פי מספר פרמטרים, ובכללם:
- המצב הרפואי והרגשי של כל הורה
- המצב התעסוקתי והפיננסי של כל הורה
- המסוגלות ההורית שמציג כל הורה
- טיב הקשר בין כל הורה לילדיו
- מידת המעורבות של כל אחד מההורים בחיי הילדים
- חומרת סכסוך הגירושין
- רמת הזמינות של כל הורה לילדיו
- אופיו של הקשר בין כל הורה לילדים לפני המשבר בנישואים
- גילם של הילדים
- העדפותיהם ורצונותיהם של הילדים
כיצד תקשורת פונקציונלית של זוגות גרושים מאפשרת לקיים משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים?
כיום, בבתי הדין במדינת ישראל ניתנים פסקי דין לא מעטים המאפשרים הסדרי משמורת משותפת, גם במצבים בהם התקשורת בין זוג ההורים שמתגרש, איננה חיובית. במקרים אלו נוטים בתי המשפט להסתפק בקיומה של התקשורת הפונקציונלית בלבד, שתכליתה היא לאפשר להורים לתאם ביניהם נושאים הנוגעים לטיפול בילדים המשותפים, ולא מעבר לכך.
מטרת התקשורת הפונקציונלית, אם כן, הינה ליצור בסיס שיאפשר את חלוקת האחריות ההורית לגידול ולטיפול בילדים, גם כשהדבר כרוך בחבלי לידה מסוימים בתחילת הדרך.
בשורה התחתונה
תקשורת תקינה בין הורים בהקשר לטיפול בילדיהם המשותפים, הינה הבסיס להצלחת הסדר המשמורת המשותפת. כדי שניתן יהיה להגיע למצב שבו שני ההורים מחויבים להצלחתו של סידור זה, דרושים לעיתים הכוונה וסיוע שניתנים במסגרת של הדרכה הורית באמצעות אנשי מקצוע מוסמכים.
בסופו של יום, הניסיון מעיד על כך שכאשר שני בני הזוג חפצים בטובת הילדים, ובעלי מסוגלות הורית גבוהה, אפשרי להתגבר על קשיי התקשורת והמחלוקות, ולגבש מתווה של תקשורת פונקציונלית שתאפשר למשמורת המשותפת להתנהל באופן שייטיב עם הילדים ועם ההורים כאחד.
המידע המוצג במאמר זה אינו בחזקת תוכן משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום פנים ואופן. כל הפרטים שהובאו במסגרת זו מובאים להשכלה כללית בלבד ואינם בגדר תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושין. היה ודרושה הכוונה משפטית בנושאי גירושין או סכסוכי משפחה, מומלץ לפנות ללא דיחוי להתייעצות אישית עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה ותיקי גירושין.
