לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו:

האם בית המשפט יכול שלא לקבוע משמורת?

מורכבותם של הליכי גירושין היא רבה, עבור כל הצדדים המעורבים. במסגרת ההליך הורים נדרשים לפרק את התא המשפחתי מחד, ומנגד – ישנם הילדים, שנדרשים להתמודד עם מצב זר ולא מוכר, שמעולם לא התמודדו עמו בעבר. קביעת הסדר המשמורת היא תהליך משפטי מורכב, ובהקשרו נשאלת השאלה: האם בית המשפט יכול שלא לקבוע משמורת כלל? זוהי הסוגיה שתידון בהרחבה במסגרת המדריך הבא.

 

כיצד נקבעים הסדרי משמורת?

כאשר בני זוג שיש להם ילדים קטינים בוחרים להתגרש, קביעת הסדר המשמורת מתבצעת כחלק מהדיון המשפטי בתיק הגירושין שלהם. בית המשפט ממנה לעתים פקידי סעד מטעמו, שהם עובדים סוציאליים המוסמכים לספק לבית המשפט תסקיר סעד, שהוא בעצם חוות דעת לגבי כשירותו של כל אחד מן ההורים לשמש כהורה משמורן, ולתצורת המשמורת המומלצת ביותר עבור הילדים.

בנוסף, עשוי בית המשפט לזמן את הילדים לתשאול על מנת להבין מהן העדפותיהם של הילדים עצמם בנוגע להורה שעימו ברצונם לגור ולחיות. על סמך אלו, מקבל בית המשפט את החלטתו לגבי סידור המשמורת המועדף עבור הילדים. למותר לציין, כי אף שתסקיר הסעד ורצון הילדים אכן מהווה שיקול בקביעת הסדרי המשמורת ברבים מן המקרים, לא בכל מקרה יקבל בית המשפט את הכרעתו על פי הם.

 

אילו פרמטרים נלקחים בחשבון בעת קביעת הסדר המשמורת?

ישנם כמה פרמטרים שבתי המשפט לוקחים בחשבון בבואם להכריע בסוגיית המשמורת על הילדים בגירושין, ובכללם:

  • צרכיהם של הילדים
  • הצורך בסביבה בטוחה תומכת ויציבה לילדים
  • עמדת הילדים בנושא המשמורת
  • המסוגלות של כל אחד מן ההורים לטיפול בילדים

 

ככלל, ילדים מסוגלים בדרך כלל לבטא את העדפתם לגבי ההורה שעמו ירצו לגור לאחר הגירושין, ובית המשפט המטפלת בתביעת המשמורת נוטה להתחשב בהעדפותיהם של הילדים.

 

באילו מקרים עשוי בית המשפט שלא לקבוע משמורת?

ישנם מקרים שבהם ילדיהם של זוגות מתגרשים קרובים יחסית לגיל 18 – הגיל בו ניתן להם מעמד של בגירים על פי החוק. כאשר בני נוער בגילאים אלו אינם רוצים לנקוט עמדה לטובת אף אחד מהוריהם, או מביעים אי נוחות לנוכח הצורך לבחור בין אימם ואביהם, עשוי בית המשפט שלא למהר עם קביעת משמורת ובפרט אם ניכר כי הילד חי חיים תקינים ומעוניין לשמור על מערכת יחסית שוטפת עם שני ההורים שלו.

מקרים אלו עשויים להסתיים בכך שבית המשפט ידרוש מהילד ומהוריו להגיע להסדר משמורת בכוחות עצמם, מתוך הבנה שהילד ממילא יהפוך לבגיר בתוך זמן קצר ולא ידרש לאפוטרופסות של הוריו.

 

גילו של הילד והעדפותיו כשיקולים המנחים את בית המשפט בקביעת המשמורת

כאשר ממונה פקיד/ת סעד על ידי בית המשפט, בתיק גירושין שבו יש להכריע בסוגיית המשמורת, אחד מתפקידי פקיד/ת הסעד הוא לברר מהו מצב הילדים במשפחה, והאם העמדתם במצב בו הם נדרשים למסור לבית המשפט את העדפתם לעניין המשמורת, מסבה להם מצוקה ניכרת.

ככל שפקיד/ת הסעד נוכחים לדעת שהילד אינו מעוניין לבחור בין הוריו, אלא מעדיף להישאר בעמדה נייטרלית בנושא המשמורת, עשוי בית המשפט המטפל בתיק, שלא לקבוע משמורת, וזאת גם כאשר ההמלצה בתסקיר הסעד נוטה לכיוון אחד ההורים. למותר לציין כי ישנם תקדימים לעניין זה בבתי המשפט בישראל, ובפרט במקרים שבהם מדובר בילדים שעברו את גיל 16.

 

מדוע קביעת הסדר משמורת היא משימה מאתגרת יותר עם ילדים קטנים?

כשבית המשפט בוחן את הנושא של מתן משמורת יחידנית מול אפשרות למשמורת משותפת, הוא נדרש לבחון גם את הפן המעשי בהחלטתו. היינו, להתחשב גם במקום המגורים של ההורים, מעורבותו של כל הורה בחיי הילד, אופי הטיפול שהעניק כל הורה לילדיו בתקופת הנישואין, ועוד.

חשוב בין היתר, גם לבחון את הקשר הנוכחי שבין ההורים לילדיהם, ולהתבונן על יכולתו של כל הורה לכלכל אותם ולספק להם את כל צרכיהם. הפרמטרים הללו, הם כולם רלוונטיים וחשובים ביותר כשהילדים עדיין קטנים, לאור התלות הרבה שלהם בהוריהם, אולם ככל שהם גדלים, משקלם פוחת והולך.

 

טעמים לאי קביעת משמורת עבור ילדים בני עשרה

מרבית הילדים בהגיעם לגיל 16, הם עצמאיים למדי ומסוגלים להתנהל באופן עצמאי יחסית. בני נוער רבים נטועים בסביבת מגוריהם הקבועה ובקהילה בה הם חיים, ואינם ששים לעקור עם הוריהם למקום מגורים חדש שיחייב אותם להתנתק מחיי החברה והמסגרות שלהם.

לכן, ההחלטה של בית המשפט בנושא המשמורת במקרה של בני נוער בגילאים הללו, אינה תמיד רלוונטית,וממילא תחדל מלהיות תקפה כעבור שנה או שנתיים, כאשר הנער/ה יהפכו בגירים. לכן, כאשר ניכר שישנה התנגדות רצונות בין העדפותיו של הילד בן העשרה לעניין המשמורת לבין המלצות תסקיר הסעד, עשוי בית המשפט לבחור שלא להתערב בקביעת המשמורת.

 

לסיכום: בנושא המשמורת – בית המשפט רשאי להחליט שלא להחליט

הנחת המוצא שבית המשפט חייב לספק הכרעה בנושא המשמורת בכל מצב, היא שגויה מיסודה. ישנם מקרים שבהם הפתרון הטוב ביותר הוא להימנע מהכרעה בסוגיית המשמורת. חשוב לזכור כי המטרה העליונה בתהליך קביעת המשמורת, היא מלכתחילה השאת טובתם של הילדים בגירושין. לכן כאשר ניכר כי אי הכרעה בסוגיית הסדר המשמורת, תשרת את טובת הילד באופן הטוב ביותר, עשוי בית המשפט לפסוק שההחלטה תיוותר בידי בני המשפחה.

 

המידע המוצג במאמר זה אינו בחזקת תוכן משפטי מחייב, ואין להסתמך עליו בשום פנים ואופן. כל הפרטים שהובאו במסגרת זו מובאים להשכלה כללית בלבד ואינם בגדר תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני של עורך דין גירושין. היה ודרושה הכוונה משפטית בנושאי גירושין או סכסוכי משפחה, מומלץ לפנות ללא דיחוי להתייעצות אישית עם עו"ד המתמחה בדיני משפחה ותיקי גירושין.

אודות המחבר

רוצה לחזור לחלק מסוים בעמוד?

מידע נוסף סביב הנושא

העברת משמורת מאב לאם

אם בעבר, במרבית המקרים, מי שהייתה מקבלת אוטומטית משמורת בלעדית על הילדים בגירושין, הייתה אמם של הילדים, הרי שכיום במקרים לא מעטים ההורה בעל המשמורת

משמורת קטינה המתגוררת דרך קבע בחו"ל

במרוצת השנים, הגיעו לבתי המשפט בישראל כמה וכמה מקרים בהם נדונה השאלה: האם מערכת המשפט במדינת ישראל היא בעלת סמכות להכריע בסכסוכי משמורת הנוגעים לקטינים

משמורת של זוגות חד מיניים

כל הליך גירושין של זוג שיש לו ילדים משותפים, מעלה באופן אוטומטי את סוגיית המשמורת. ישנם מקרים שבהם בני הזוג מצליחים להגיע להסכמה משותפת בנושא

משמורת משותפת ללא תקשורת בין ההורים

כשזוגות בישראל עומדים לקראת הליך גירושין, כאשר ברקע ישנו סכסוך חמורה ביניהם, עולה לעתים מזומנות התהייה: האם ניתן יהיה להגיע להסכם משמורת משותפת ללא תקשורת

עורך דין גירושין יריב ואקנין
עו"ד יריב ואקנין - זמין לייעוץ
לייעוץ עם עו"ד חייגו עכשיו:
או השאירו פרטים בטופס: