הליכי גירושין בין בני זוג יהודיים בישראל, ניתנים ככלל, לטיפול באחת מ – 2 מערכות משפט: גירושין בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה – ההבדלים בין מערכות המשפט הללו באים לידי ביטוי הן בעקרונות המשפטיים עליהם מסתמכים השופטים הדנים בתיקי גירושין, והן בהלכה הפסוקה בתביעות גירושין, כפי שנסביר בשורות הבאות.
גירושין בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה – ההבדלים שחשוב להכיר
במדינת ישראל, לבית הדין הרבני יש הסמכות הבלעדית להכריע בתביעות למתן גט בין זוגות יהודיים. אולם בכל הנושאים הקשורים בהסדרת הגירושין, גם לבתי המשפט לענייני משפחה ישנה סמכות לדון ולפסוק.
נושאים המטופלים גם בבתי הדין הרבניים וגם בבתי המשפט למשפחה בישראל
שורה ארוכה של נושאים הנוגעים להליכי גירושין בישראל, אפשרית לדיון הן בערכאה האזרחית של בתי המשפט למשפחה והן מול בתי הדין הרבניים. בין הנושאים הללו ישנם:
- חלוקת הרכוש בין זוגות בגירושין
- קביעת הסדרי ראייה ומשמורת בילדים המשותפים בגירושין
- תשלום דמי מזונות אישה
- תשלום דמי מזונות לילדים
- זכות מימוש הכתובה
- פירוק שיתוף או מדור ספציפי
- סוגיות נוספות הקשורות בגירושין
בכל הנושאים הללו, ניתן להכריע הן לפי הדין העברי, שעליו נשענת פסיקתם של בתי הדין הרבניים, והן על בסיס הדין האזרחי – קרי, דיני המשפחה, שעליהם נשענת פסיקתם של בתי הדין לענייני משפחה. על ההבדלים הספציפיים בטיפול בסוגיות המשפטיות הללו בגירושין בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה, נסביר בפרוטרוט בהמשך.
אילו נושאים מוכרעים בצורה שונה בגירושין בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה?
כפי שהסברנו מוקדם יותר, ישנן סוגיות עקרוניות שיש לדון ולפסוק בהן בהליכי גירושין, אשר ההכרעה בעניינן מתבצעת על בסיס עקרונות שונים ולפי הלכה פסוקה שונה כתלות בערכאה המשפטית שמולה תביעת הגירושין מנוהלת (בית דין רבני לעומת בית משפט לענייני משפחה).
להלן כמה מן הסוגיות שבהן ניכר השוני:
סוגיית המשמורת וזמני השהות עם הילדים המשותפים בגירושין
בבית המשפט לענייני משפחה נושא המשמורת מטופל לפי חוק הכשרות המשפטית. זאת לעומת בית הדין הרבני שבו הנושא נדון על פי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים. בשתי הערכאות הללו נלקחת בחשבון טובת הילדים לצד חזקת הגיל הרך (לפיה ילד שטרם מלאו לו 6 שנים ישאר עם האם למעט מצבים יוצאי דופן).
אף שהן בית המשפט לענייני משפחה והן בית הדין הרבני מסתייעים בהמלצות שמספקים עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, ומבדקי מסוגלות הורית, בבית הדין הרבני המגמה היא להעניק משמורת להורה שמנהל אורח חיים דתי או מסורתי ולא לצד החילוני.
סוגיית דמי המזונות לילדים בגירושין
עד לאחרונה, ההלכה הפסוקה העידה על מגמה לפיה הצד הנושא בנטל דמי המזונות לילדים היה תמיד אבי הילדים. אולם בשנים האחרונות, בתביעות מזונות רבות הכריעו בתי הדין למשפחה כי תשלומי המזונות עבור הילדים יתחלקו בין שני ההורים. זאת בהתאם לרמת ההכנסות של כל הורה, היכולת הפיננסית של כל צד, ויחס זמני השהות של כל אחד מההורים עם הילדים.
בהתאם לכך, כיום בבתי המשפט למשפחה, האישה מטופלת בתביעת הגירושין כשווה לבעלה ביכולתה לכסות את הוצאות הטיפול בילדים שחצו את גיל 6. מנגד, בבית דין רבני, האב עדיין נחשב כאחראי הבלעדי לכיסוי המזונות לילדיו. עם זאת, סכום דמי המזונות שנקצב בבתי דין רבניים הוא נמוך בהשוואה לזה שנקבע לרוב בבתי הדין האזרחיים.
סוגיית דמי המזונות לאישה בגירושין
ככלל, בהליכי גירושים נשים זכאיות לתשלום דמי מזונות מבעליהן לאורך הליך הגירושין ועד שניתן להן הגט באופן רשמי. בדין העברי נקבע כי הבעל חייב לספק את צרכיה של רעייתו כל עוד היא נשואה לו. מאחר ועד שניתן לאישה הגט מבעלה, הזוג עודנו נשוי בראי ההלכה, דמי המזונות לאישה ישולמו לה מטעם בעלה, במקרים בהם תיק הגירושין מטופל מול בית דין רבני.
יחד עם זאת, באם הוכח כי האישה זנתה תחת בעלה – קרי, נאפה עם גבר אחר, בתי הדין הרבניים רשאים על פי הדין העברי, לשלול מידי האישה את זכותה לכתובתה ולמזונותיה. על אותו משקל, ככל שהאישה תצליח להוכיח כי הבעל הוא זה שבגד בה, ייתכן ובית הדין הרבני יחייב את הבעל בתשלום כתובתה של האישה בתוספת הפרשי הצמדה.
זאת להבדיל מבית משפט לענייני משפחה, שבו אין כל התייחסות לבגידה בהקשר של קביעת מזונות האישה גירושין. יתרה מכך, בית משפט לענייני משפחה קובע מזונות אישה צמודי מדד רק לאחר בחינת כושר ההשתכרות ויכולתו הכלכלית של בעלה לעמידה בתשלומים אלו.
סוגיית חלוקת הרכוש בין בני הזוג בגירושין
בעניינים של חלוקת רכוש בגירושין, בתי המשפט למשפחה מיטיבים לרוב עם האישה בגירושין. בבית המשפט למשפחה חלוקת רכוש בגירושין מוכרעת על סמך חוק יחסי ממון בין בני זוג בהעדר הסכם ממון בין הצדדים. בתי המשפט לענייני משפחה אף מתייחסים לנכסים שרשומים על שם הבעל על תקן רכוש משותף, היה והוכחה כוונת שיתוף לגבי רכוש זה.
אולם כאשר בבעלות האישה ישנו רכוש הרשום על שמה בלבד, היא עשויה להפיק תועלת מניהול תביעת חלוקת הרכוש מול בית הדין הרבני. הסיבה לכך היא שלפי הדין העברי, רכוש בגירושין מתחלק על פי רישום הבעלות בנכסים בפועל.
יחד עם זאת, גם בנושא חלוקת הרכוש הגירושין – לבית הדין הרבני ישנה נטייה להחמרה עם נשים בוגדות, עד כדי נישול מלא שלהן מזכויותיהן ברכוש בגירושין. זאת להבדיל מבית המשפט למשפחה, שם בגידה אינה נקלחת בחשבון בתור פקטור רלוונטי לנושא חלוקת הממון בגירושין, אלא במקרים של צבירת חובות מצד הבוגד/ת בעקבות מעשי הניאוף. במקרים אלו האחריות לפירעון החובות תוטל אך ורק על בן הזוג שבגד.
גירושין בבית הדין הרבני ובבית משפט לענייני משפחה – ההבדלים שמצדיקים פניה לעורך דין גירושין
במאמר זה סקרנו את ההבדלים בין גירושין בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה. לאור השוני המהותי במערכת החוקים וההלכה הפסוקה שעל בסיסם שתי מערכות המשפט הללו מכריעות בסוגיות בגירושין, ניכר כי ליווי משפטי מקצועי בהליך הגירושין הוא הכרחי.
