בהליכי גירושין בין זוגות יהודיים בישראל, המתבצעים בהסכמה בין בני הזוג, נהוג להגיש לרבנות בקשה משותפת לגירושין כדי שהגט יאושר באופן פורמלי. לעומת זאת, כאשר אחד מבני הזוג אינו מעוניין להתגרש, נדרש הצד השני להגיש תביעת גירושין כנגדו. זאת במטרה להביא את הרבנות לחייב את הסרבן לקבל את הגט או לתת אותו. במקרה כזה, הדיינים ברבנות בוחנים את עילת ההגשה של תביעת הגירושין, ובודקים האם היא תקפה וקבילה על פי דין תורה. במקרים בהם ניכר כי קיימת עילה לגיטימית למתן הגט וישנן הוכחות שמגבות זאת, פוסקת הרבנות לטובת חיוב הגט. אך כאשר הרבנות אינה משתכנעת בכך שמדובר בתביעת גירושין מוצדקת – היא עלולה לדחותה. כך או כך, מדובר בפסק דין מחייב ששני בני הזוג נדרשים לכבדו. אולם הלכה למעשה, פסק דין המורה על מתן גט, אינו מהווה סוף פסוק עבור חלק מן הזוגות. לא אחת חל עיכוב בפסק הדין על ידי אחד מבני הזוג המתגרשים – בין אם בהקשר של מתן הגט ובין אם בהקשר להסכם גירושין שאושר בבית משפט לענייני משפחה או ברבנות. במאמר זה נדון במצבים מסוג זה ובסעדים המשפטיים העומדים לזכות בן הזוג השני.
איזו ערכאה אחראית למתן פסקי דין לזוגות מתגרשים?
במדינת ישראל, הליכי גירושין בין יהודים הם הליכים דתיים במהותם. הדבר נכון הן לזוגות החתומים על הסכם גירושין והן עבור זוגות שהתחתנו בחתונה אזרחית. כולם מוצאים עצמם, בסופו של דבר מתגרשים באמצעות הרבנות, בטקס שנקרא "סידור גט". מרגע שבית דין רבני פסק לטובת מתן גט, חייבים בני הזוג לקיים את טקס סידור הגט שבסופו ברית הנישואין ביניהם תותר באופן רשמי.
לגבי הסוגיות הכרוכות בהליך הגירושין – אלו יכולות להידון גם ברבנות וגם בבית דין למשפחה, כתלות בבחירתו של בן הזוג שהגיש את תביעת הגירושין, או לפי העדפת בני הזוג במועד הגשת הסכם הגירושין עליו חתמו בשיתוף פעולה.
כך או כך, מרגע שהסכם גירושין קיבל את אישורו של בית המשפט שלפתחו הוא הובא – יהיה לו תוקף של פסק דין לכל דבר ועניין. לכן עיכוב בפסק הדין על ידי אחד מבני הזוג המתגרשים ייחשב כעבירה על החוק ויאפשר לבית המשפט לפעול כנגד הצד שעיכב את מימוש ההחלטות בהסכם.
כיצד מתמודדים בתי המשפט עם עיכוב בפסק הדין על ידי אחד מבני הזוג המתגרשים
כפי שהזכרנו בהקדמה למאמר זה, ישנן שתי דרכים עיקריות שבהן ניתן להתגרש: בהסכמה הדדית או ללא הסכמה. במקרים בהם אחד הצדדים בגירושין אינו מכבד את פסק הדין המחייב אותו להתגרש מבן זוגו או את הסכם הגירושין שהוא חתום עליו, רשאי בית הדין להפעיל על אותו אדם לחץ במגוון דרכים:
- הטלת צו לעיכוב יציאה מן הארץ – אדם המסרב לקיים את פסק הדין המחייב אותו לתת גט לבן זוגו או לכבד את הסכם הגירושין, עשוי לגלות כי הוצא כנגדו צו לעיכוב יציאה מן הארץ.
- שלילת האפשרות להנפקת דרכון חדש או חידוש דרכון קיים – זוהי הגבלה נוספת שרשאים בתי המשפט בישראל להטיל על סרבני גט ומי שאינם מוכנים לכבד את הסכם הגירושין.
- פסילת רישיון הנהיגה – במקרים מסוימים מגבילים בתי המשפט את חירותו של הצד שמעכב את מימוש פסק הדין בגירושין, על ידי שלילה של רישיון הנהיגה שלו.
- הגבלות על חשבון הבנק – זוהי סנקציה כלכלית חריפה שעשויה להצר את צעדיו של הסרבן עד כדי כך שיכולתו להמשיך להתפרנס ולקיים שגרה תקינה עלולה להיפגע בשל כך.
- תקופת מאסר בפועל – צו מאסר בפועל הוא הסנקציה החמורה ביותר שעשויים בתי המשפט בישראל להטיל על סרבני גט. סנקציה זו לא רק ששוללת את חירותו של האדם שמעכב את מימוש הגירושין, אלא מבודדת אותו מסביבתו היומיומית, מבני משפחתו, מחבריו ומסביבת העבודה שלו.
האם עיכוב בפסק הדין על ידי אחד מבני הזוג המתגרשים עשוי להוביל לביטול הסכמי גירושין?
חשוב לדעת כי במרבית המקרים, בתי המשפט בישראל (הן הרבניים והן האזרחיים) – אינם נוהגים להסכים לביטול של פסקי דין שניתנו בהקשר של גירושין, ובכללם – הסכמי גירושין שנחתמו בהסכמה של שני בני הזוג ואושרו בבית המשפט.
עיכוב בפסק הדין על ידי אחד מבני הזוג המתגרשים עשוי להוביל לביטול הסכמי גירושין, אך ורק בתרחיש שבו ניתן יהיה להוכיח מעבר לכל ספק, כי אחד מבני הזוג חתם על הסכם הגירושין ללא תום לב, תוך הטעיית בן זוגו, או כאשר הוכח שבמסגרת ההסכם הוסתר מידע קריטי מהצד השני.
במידה ובית המשפט ייעתר לבקשה לביטול הסכם הגירושין שאושר, יתבטל מאליו גם פסק הדין שנלווה להסכם הגירושין. עם זאת, יש לסייג את הכתוב ולומר כי ביטול של הסכמי גירושין במלואם, אינו עניין שבשגרה כלל ועיקר. בפועל, מה שנעשה בדרך כלל במצבים בהם יש עילה לביטול ההסכם, הוא ביטול חלקי של החוזה והסעיפים שהתבררו כלא לגיטימיים בו.
כיצד סיוע משפטי בהליך הגירושין מסייע להתמודד עם עיכוב בפסק הדין על ידי אחד מבני הזוג המתגרשים?
במסגרת הליכי גירושין, שני בני הזוג המעורבים בהליך יכולים להפיק תועלת עצומה מקבלת סיוע משפטי של עורך דין, שיש לו התמחות בעולם דיני המשפחה. לעורך דין גירושין אשר מלווה אדם מתחילתו של הליך הגירושין ועד סופו, ישנה היכולת לייעץ למרשו לגבי התמודדות יעילה עם עיכוב בפסק הדין על ידי אחד מבני הזוג המתגרשים.
זאת כמובן, בכפוף לכך שהלקוח יסכים לשתף פעולה עם עורך דינו ולהיות גלוי במאת האחוזים באשר למידע חיוני הנוגע לתיק הגירושין שלו.