ההחלטה של בני זוג "לפרק את החבילה" ולפתוח כל אחד בחייו החדשים, מובילה לצורך להסדיר לא מעט עניינים רכושיים וכספיים. בהקשר הפיננסי, ישנה משמעות להגדרת המועד שבו חדלו בני הזוג להוות זוג בראי החוק. מועד זה מכונה "מועד קרע בין בני זוג" והמשמעות הנגזרת מהגדרתו היא, שהחל מאותו הרגע – שיתוף הנכסים והכספים בין בני הזוג בטל. לאור משמעויותיו הכלכליות מרחיקות הלכת של מועד הקרע, בחרנו להקדיש את הסקירה הבאה לדיון בסוגיית הגדרת מועד הקרע בגירושין, שלעיתים, יכולה להיות לה משמעות כלכלית עצומה עבור שני הצדדים.
ההגדרה של מועד קרע בין בני זוג
מועד קרע בין בני זוג בגירושין, מוגדר בתור המועד שבו פסק שלום הבית מלהתקיים, ו / או המאמץ המשותף לכלכלת המשפחה (קרי – קיום משק בית משותף בו לכל אחד מבני הזוג יש תרומה לכיסוי ההוצאות לאחזקת הבית ובני המשפחה הדרים בו).
מהי המחלוקת בנושא קביעת מועד קרע בין בני זוג בישראל?
בכל הנוגע להגדרת מועד קרע בין בני זוג בישראל, קיימת מחלוקת משפטית בסוגיה האם רק בהתממש 2 התנאים הנ"ל (היינו – העדר שלום בית והפסקת המאמץ הכלכלי המשותף), ניתן לטעון כי נוצר קרע בין בני הזוג, או שדי בקיומו של תנאי אחד מבין השניים על מנת לקבוע זאת? בסוגיה זו, הדעה הרווחת של מרבית המשפטנים, היא כי כל עוד מקיימים בני הזוג קופה משותפת, לא ניתן לקבוע כי קיים קרע ביניהם.
למה כה חשוב להגדיר מועד קרע בין בני זוג בפן המשפטי מלכתחילה?
אף שישנם הליכי גירושין לא מעטים שבהם חלוקת הרכוש בין בני הזוג מתבצעת ללא סיבוכיות מיוחדת, ישנם מקרים – מעטים ככל שיהיו, אשר בהם ניכר כי חלו שינויים דרמטיים בערכם של הנכסים המיועדים לחלוקה בגירושין, במסגרת תקופת המעבר לקראת הגירושין.
כאשר ישנן נסיבות שבהן גדל שוויו של רכוש מסוים בסמיכות לגירושין, נשאלת השאלה: האם גם עליית הערך מיועדת לחלוקה שווה בין בני הזוג. התשובה לשאלה זו תלויה במועד הקרע בין בני הזוג. ככל שבני הזוג עדיין נחשבו כזוג בראי החוק בזמן שבו שווי הרכוש האמור גדל, הרי שבגירושין הם ידרשו להתחלק שווה בשווה בנכס האמור, על פי שוויו העדכני.
אולם היה ועל פי מועד הקרע בין בני הזוג, ניכר כי הלכת השיתוף ברכוש כבר לא הייתה רלוונטית כאשר ערכו עלה, רק הצד האחראי היה לעליית הערך יהנה מפירות אלו.
דוגמאות למצבים שבהם להגדרת מועד קרע בין בני זוג יש השלכות כלכליות
בהקשר זה ישנה דוגמא קלאסית למצב שבו להגדרת מועד הקרע בין בני הזוג עשויות להיות השלכות כלכליות מרחיקות לכת. מדובר על מקרה של עשיית הון של אחד מבני הזוג באמצעות השקעה מוצלחת – כאשר אחד הצדדים בזוגיות משקיע כספים במניות או ברכישה וההשקעה נושאת פרי, חשוב להבין מתי היא בוצעה למעשה ומתי אירע הקרע בין הצדדים.
זאת על מנת להכריע האם מדובר בכספים אשר היו שייכים באותו הזמן לשני בני הזוג, או כאלו שכבר היו ברשותו הבלעדית של אותו בן זוג שהשקיע אותם. כנגזרת של הגדרת מועד הקרע בין בני הזוג, ניתן יהיה לומר האם הרווחים מן ההשקעה הם ברי חלוקה בהליך הגירושין, או אם לאו.
אמירה זו תקפה גם לגבי הפסדים שעלולים היו להיגרם בעקבות השקעה כספית לא מוצלחת של מי מהצדדים, ככל שזו התבצעה בסמוך לפתיחת הליך הגירושין ביניהם.
האם הגדרת מועד קרע בין בני זוג רלוונטית לחלוקת הרווחים מעסק משותף?
כאשר בני זוג נשואים מנהלים יחדיו עסק משותף, להגדרת מועד קרע בין בני זוג אין בהכרח רלוונטיות לחלוקת הרווחים מהעסק בגירושין. להבדיל מהמקרה של השקעת הון ששייך לכאורה לאחד הצדדים בזוגיות, כאשר אחד מבני הזוג בוחר להשקיע כספים מתוך התזרים בעסק, הרווחים בעסק בעקבות השקעתו יהיו שייכים גם לבן הזוג השני ככל וזה מוגדר גם הוא כבעל העסק.
מה בין מועד קרע בין בני זוג ובין איזון משאבים בגירושין?
כאשר בני זוג אשר מחליטים להתגרש, הם חייבים להתמודד עם נושא חלוקת הרכוש בגירושין. בהעדר הסכם ממון שנחתם בין בני הזוג לקראת הנישואין או בתחילתם, לרוב תתבצע חלוקת הרכוש בגירושין על פי הוראותיו של חוק יחסי ממון. ההליך שבמסגרתו מתווה החוק את אופן חלוקת הרכוש, נקרא "איזון משאבים".
על פי עקרון איזון המשאבים בגירושין, על בני הזוג לחלק את הנכסים וההון שנצברו במהלך תקופת הנישואין שלהם, שווה בשווה ביניהם.
כיצד איזון משאבים בגירושין מבוצע בפועל?
באיזון המשאבים תתבצע הערכה כוללת של שוויו של כל הרכוש שנצבר בין בני הזוג לאורך תקופת נישואיהם. על מנת לקבוע איזה פרק זמן נחשב כתקופת הנישואין בפועל, ילקח בחשבון מניין הימים שבהין מועד הנישואין לבין התאריך שהוגדר כמועד הקרע בין הזוג.
הרכוש שיחולק במסגרת הסדר זה יכלול כסף, נכסים, מיטלטלין, כלי רכב, דברי ערך וגם חסכונות, מכשירים פנסיוניים, וכן הלאה. היה ושני הצדדים אחראים להקמת עסק במשותף, גם הוא יהיה בר חלוקה בגירושין.
בסיכומו של דבר, ניתן להגיד כי גם בהקשר לאיזון המשאבים ישנה חשיבות מכרעת להגדרה של מועד הקרע בין הצדדים. זאת משום שככל שחלו שינויים דרמטיים בשווי הרכוש לאחר הקרע, אזי הדלתא – קרי תוספת הערך בשלמותה, תושב לבן הזוג שהשיג אותה במסגרת יגיעה אישית או בדרך של ביצוע עסקה מוצלחת. זאת לעומת חלוקה שוויונית בין הצדדים, במידה והשינוי בשווי הרכוש התרחש טרום מועד הקרע בין בני הזוג.
בשורה התחתונה
ככל שניתן לזהות מועד קרע בין בני זוג בצורה ברורה ומדויקת יותר, כך פשוט יותר להגדיר מהן ההשקעות נושאות הפרי שיהיו ברות חלוקה שווה בגירושין, ואילו מהרווחים יוותרו בבעלותו של צד אחד בלבד. כמובן, כאשר מתעוררת מחלוקת הנוגעת להגדרת מועד הקרע, נדרש סיוע משפטי מתקדם, שאותו ניתן לקבל מעורך דין גירושין ומבית משפט רבני או אזרחי.
