משמורת משותפת

בשנים האחרונות אנו רואים מגמה שהולכת ותופסת תאוצה ולפיה בתי המשפט פוסקים ויותר ויותר הסדרים של משמורת משותפת, המגמה הזו משקפת שינוי במצב החברתי בישראל בנוגע לתפקודו של האב בחיי ילדיו. אם בעבר באופן כמעט שגרתי פסקו כי, המשמורת תהא אצל האם, אזי כיום ניתן להבחין שלא כך הדבר ובתי המשפט פוסקים לא אחת הסדר של משמורת משותפת במקרים שבעבר זה כלל לא היה נשקל.

נשאלת השאלה מה גרם לכך, התשובה המרכזית היא העובדה שבשנים האחרונות ישנם אבות המעוניינים לקחת חלק הרבה יותר משמעותי בחיי הילדים עד כדי חלוקת האחריות ההורית באופן שווה בין שניהם, כאשר המרווחים העיקרים במידה והדבר נעשה מתוך רצון כן ואמיתי, הנם ילדי הצדדים .


מה משמעות המושג  " משמורת משותפת " ?

במקרה שמתנהל בין ההורים הסדר של משמורת משותפת, קיימת חלוקה שווה של ימי שהות הקטינים אצל כל אחד מההורים, במהלך השבוע, סופי שבוע, חופשות וחגים, כך למעשה לילדים ישנם שני בתים בהם הם מתגוררים.


 אלו תנאים נדרשים  לקביעת הסדר של משמורת משותפת בין ההורים ?

על מנת שבית המשפט יקבע משמורת משותפת צריכים להתקיים מספר תנאים שיפורטו להן :

1. שני ההורים בעלי מסוגלות הורית טובה – מדובר בשני הורים בעלי יכולות ותפקוד הורי דומה.

2. שני הורים מהווים חלק נפרד מחיי ילדיהם – קיימת מעורבות של שניהם בשגרת חיי הילדים ובנוסף טיב היחסים בין ההורים לכל אחד מילדיהם בריא ויציב.

3. המרחק הגיאוגרפי בין שני הבתים קטן – היות ומדובר בחלוקת זמני שהות שווים, נוצר מצב שהילדים מתניידים מבית לבית כמה פעמים במשך השבוע ולכן על מנת להקל עליהם, חשוב שהמרחק בין הבתים יהיה קטן ואם אפשרי במרחק הליכה ברגל.

4. תקשורת הורית בריאה בין שני ההורים – הסדר של משמורת משותפת דורש תיאומים רבים בין ההורים והתנהלות יומיומית ביניהם בנוגע לילדים לפיכך, דרושה תקשורת טובה ביניהם שתאפשר משמורת משותפת ותקל במיוחד על הילדים .

במידה וקיים בין ההורים מתח וקצר בתקשורת הדבר עלול להוות בעיה ולגרום נזק ישיר לילדים, ובאם אחד ההורים עושה זאת במכוון על מנת לסכל הסדר של משמורת משותפת בתי המשפט רואים זאת בחומרה.

5. הילדים מביעים רצון להסדר שכזה – לעיתים בתי המשפט בוחנים את רצון הילדים בנוגע להסדר של משמורת משותפת ובודקים בין היתר את טיב יחסיהם עם הוריהם, איך הם רואים הסדר שכזה ומה מרגישים בנוגע אליו וכן בוחנים האם הילדים מסוגלים לראות בשני הבתים כמרכז חייהם .


מה האמצעים של בית המשפט לבחינת התנאים של משמורת משותפת ?

על מנת לסייע לבית המשפט להגיע להחלטה, הוא נעזר קודם כל בעובדות סוציאליות שמגישות תסקירים ונותנות את המלצותיהן, מעבר לכך הוא יכול לשלוח את ההורים לבדיקת מסוגלות הורית וכיום גם בתי המשפט במקרים מסוימים מזמינים את הילדים ומתרשמים מהם באופן ישיר בנוגע להסדר הזה כמו גם טיב היחסים עם הוריהם .

האמצעים הללו מאוד עוזרים לבית המשפט לענייני משפחה לקבוע את החלטתו בעניין הסדרי המשמורת בכלל והסדר משמורת משותפת בפרט.


מה קורה כשאחד הצדדים מערים קשיים ויוצר באופן מכוון בעיות בתקשורת ההורית ?

ישנם מקרים, שבהם אחד ההורים באופן יזום יוצר פרובוקציות ומציג תמונה לפיה, התקשורת ההורית איננה טובה ורוויה במתחים ולכן ההורה שעושה זאת ינסה לשכנע את בית המשפט לשלול אפשרות של משמורת משותפת.

בית המשפט מודע למקרים האלה ובמידה והוא נוכח לדעת ששאר התנאים מתקיימים, אזי השיקול של טיב התקשרות בין ההורים יהיה הרבה פחות מרכזי והוא בהחלט יכול לקבוע הסדר של משמורת משותפת על אף קשר לא תקין ביניהם .


האם ניתן לקבוע הסדר משמורת משותפת גם לילדים מתחת לגיל 6 ?

ישנם מקרים שבהם קבע בית המשפט הסדר של משמורת משותפת כשמדובר היה בילדים קטנים מתחת לגיל 6.

חשוב להבין, שהשיקול המרכזי הינו טובת הילדים ועל אף העובדה שחלה חזקת הגיל הרך ומדובר בילדים רכים בשנים, במידה ובית המשפט ישתכנע ששני ההורים מסוגלים לקיים הסדר של משמורת משותפת וכל התנאים מתקיימים, יכול מאוד להיות שיקבע הסדר של משמורת משותפת.

חזרה למשמורת והסדרי ראיה >>
הוסף תגובה