מרוץ סמכויות


מה נדרש לבחון בטרם אחד מבני הזוג מעוניין לפתוח בהליכים משפטיים ?

אחת השאלות הראשונות שיש לבחון טרם הגשת תביעות ( רכוש, משמורת, מזונות אישה ), הנה לאיזו ערכאה משפטית הן תוגשנה, שכן במדינת ישראל הן לבית הדין הרבני והן לבית המשפט לענייני משפחה ניתנה הסמכות לדון בנושאים הללו.

חשוב לדעת, כי הערכאה המשפטית שבה יתנהל ההליך המשפטי עלול להשפיע על הסכסוך ותוצאותיו.


מה המשמעות של המושג " מרוץ סמכויות " ?

בשל העובדה שישנם נושאים כמו, ענייני רכוש, משמורת ומזונות אישה, שבהם יכולים לדון בית המשפט לענייני משפחה וגם בית הדין הרבני, נוצר מצב שהערכאה שהכריעה ראשונה, בנוגע להיכן יידונו התיקים הללו, היינו – בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה – היא זו שתתפוס סמכות ותדון בתיק, בשעה שהערכאה השנייה אמורה לכבד החלטה זו אלא אם כן ישנם טעמים מיוחדים.

המושג מרוץ הסמכויות נוצר בעקבות המצב שתואר לעיל, ולפיכך פעמים רבות כל אחד מבני הזוג מעוניין שתביעותיו יידונו בערכאה שתשרת את האינטרסים שלו בצורה הטובה ביותר.


מדוע כל כך חשוב איזו ערכאה תדון בתיק הגירושין שלכם ? 

ישנם תיקי גירושין בהם קיימת עדיפות ברורה לערכאה אחת על פני ערכאה אחרת והדבר עלול להשפיע על התוצאות שתשיגו בתיק שלכם, לכן חשוב מאוד בטרם נקיטת צעד כלשהו להתייעץ עם עורך דין בתחום דיני משפחה וגירושין שיבחן לעומק, היכן יהיה נכון לפתוח תיק גירושין ובכך יכול למנוע החלטות ופסקי דין שלא ישרתו את האינטרסים שלכם .


איזה פסק דין מרכזי ניתן בעניין מרוץ סמכויות ומה נפסק בו ?

פסק דין מנחה בעניין מרוץ הסמכויות הינו בג"ץ פלמן, באותו מקרה, האישה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה רכושית ומנגד הגיש הבעל תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובמסגרתה כרך אף הוא את ענייני הרכוש.

בית המשפט לענייני משפחה, שדן בסוגית הסמכות קבע שתביעת הגירושין איננה כנה ולפיכך התביעה הרכושית הנה בסמכותו ואולם זמן קצר לאחר מכן קבע בית הדין הרבני כי תביעת הגירושין כנה ולו הסמכות הייחודית לדון במכלול הנושאים שנכרכו לרבות ענייני הרכוש.

בעקבות כך הוגשה עתירה לבג"ץ והנושא עלה על סדר היום. ההלכה שיצאה מבג"ץ פלמן קבעה כי לאור עיקרון כיבוד הסמכויות במידה ואחת מהערכאות הכריעה לעניין הסמכות על הערכאה השנייה לכבד החלטה זו ולא לדון בעניין זה ( מצב זה מכונה " מרוץ ההחלטות " ) .


האם ניתן לשנות החלטה של בית המשפט או בית הדין הרבני, במידה ואחד מהם קבע ראשון שהסמכות הינה שלו ?

במידה וקיימים " טעמים מיוחדים" תהא באפשרות הערכאה השנייה לדון בשאלת הסמכות חרף העובדה שהערכאה הראשונה כבר נתנה החלטה בעניין זה – כך למשל, במידה וההחלטה בנוגע לסמכות נתקבלה ע"י הערכאה הראשונה בלא דיון מקדים, באופן כזה שישנו חשש אמיתי לפיו ההחלטה ניתנה על מנת לתפוס סמכות לפני שהערכאה השנייה תידון בה.

חזרה לבית הדין הרבני >>
הוסף תגובה