הפרת הסדרי ראיה

ישנם מקרים, בהם אחד מההורים מפר באופן יזום ושיטתי את הסדרי הראיה ולעיתים ההורה שנוהג באחריות הורית ונפגע מההפרות הללו נשאר חסר אונים, שכן מעבר לפגיעה בשגרת החיים, הוא נוכח לראות מקרוב את הציפייה של הילד לפגוש את ההורה השני והאכזבה הקשה שגורמת נזק בלתי הפיך.

אז מה ניתן לעשות, חשוב להבין שלא ניתן להכריח הורה להיות הורה לא משנה מה תעשו, עם זאת ניתן לצמצם את הנזקים ואף להטיל סנקציות על ההורה המפר.


הפרת הסדרי הראיה ע"י ההורה שהילד בהחזקתו :

במידה וההורה שמפר, הינו ההורה שהילד בהחזקתו, בתי המשפט מתייחסים לכך בחומרה יתרה וההורה השני שזכאי להתראות עם ילדו יכול לפעול במספר מישורים שיפורטו להן :

1. הגשת תלונה במשטרת ישראל – ניתן לגשת למשטרת ישראל ולהגיש תלונה כנגד ההורה המפר על הפרת הסדרי ראיה. על ההורה להגיע יחד עם הסכם גירושין שאושר ע"י ערכאה משפטית או פסק דין שיש עליהם חותמת נאמן למקור ולהגיש את תלונה.

המשטרה תזמן את ההורה המפר ותשקול את צעדיה לרבות הפניה לגורמי רווחה ואף במקרים חריגים הגשת כתב אישום.

2. בקשה למינוי פקידת סעד – ניתן להגיש לבית המשפט לענייני שפחה בקשה למינוי פקידת סעד שתהווה גורם מפקח על הסדרי ראיה ובמידת הצורך תגיש תסקיר לבית המשפט, לרוב המינוי ניתן לשנה. ישנם מקרים שפקידת סעד יכול סייע ומביאה את הצדדים לקיים את הסדרי הראיה כסדרם.

3. בקשה להטיל סנקציה עונשית על ההורה המפר – ניתן להגיש בקשה במסגרתה ניתן לטעון לביזיון בית המשפט וכן להטיל סנקציה כספית בגין כל הפרה. יובהר כי בית המשפט לא נעתר בקלות רבה לבקשות מסוג זה, אך אם ההורה המפר הוזהר וממשיך בהתנהגותו הפסולה הוא ישקול זאת בחיוב.

4. תביעה למשמורת ילדים – במידה וההורה המפר באופן שיטתי ממשיך במשך תקופה ארוכה להפר את הסדרי הראיה עד כדי פגישה קשה בילדים ובהורה השני, ניתן לשקול הגשת תביעת למשמורת ילדים, מדובר במקרים חריגים ויש לשקול זאת היטיב.


הפרה הסדרי ראיה ע"י ההורה שהילדים אינם בהחזקתו :

בית המשפט או בית הדין הרבני, ינסו לברר מה הסיבה להפרת הסדרי הראיה ואינם ממהרים להטיל סנקציות, עם זאת במקרים שהדבר חוזר על עצמו ניתן לפעול במספר מישורים:

1. בקשה לשאת בהוצאות – בשל העובדה שההורה המפר פוגע בשגרת החיים של ההורה השני כמו גם בילדיו, נוצר מצב שעל ההורה השני ישנן הוצאות נוספות כמו שמרטף או בילויים וזאת בשעה שהילדים אמורים לבלות עם ההורה המפר.

2. בדומה למקרה הראשון בקשה להטלת סנקציה כספית – בקשה במסגרתה יטען ההורה שאיננו מפר לביזיון בית המשפט והטלת סנקציה כספית בגין כל הפרה.

3. בקשה לצמצם את הסדרי הראיה – ההורה שאיננו מפר מבקש לצמצם את הסדרי הראיה ובכך למזער את הפגיעה בילדיו בשל הציפייה והאכזבה בכל פעם שהסדרי הראיה לא מתקיימים. מדובר בצעד שאיננו שכיח אך קיים במסגרת דרכי הפעולה.

4. פניה למינוי פקידת סעד – גם במקרה הזה ניתן לבקש מבית המשפט למנות פקידת סעד שתפקח על הסדרי הראיה.

לעיתים ניתן לראות, כי בתי המשפט מתייחסים יותר בסלחנות כלפי הורה מפר שהילדים אינם בהחזקתו והם מנסים להבין מדוע הוא איננו מקיים אותם וכיצד ניתן לגרום לכך שיעמוד בהסדרי הראיה.

חזרה למשמורת והסדרי ראיה >>
הוסף תגובה